"ויקם בלעם בבוקר" – זריזות במצוות, והחתן שניצלו בזכות ברכת הזימון מהנברשת שקרסה ביבנה – סיפור

ויקם בלעם בבוקר ויחבש את אתונו (כב כא)

פרש"י מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקב"ה רשע! כבר קדמך אברהם אביהם שנא' "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו"!

מצוות ועבירות ניתן לעשותן בזריזות או בעצלות, תלוי ברצונו של האדם. תופעה מעניינת אנו רואים אצל שני אישים מנוגדים, אברהם אבינו ומנגד בלעם הרשע.

כאשר הקב"ה אומר לבלעם: "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם", בלעם הולך לקלל את העם ועושה זאת מתוך התלהבות, והשנאה הייתה נטועה כל כך בליבו, עד שהוא מזדרז לקום השכם בבוקר ולחבוש את אתונו.

לעומתו. הקב"ה מצווה את אברהם אבינו לעלות ולעקוד את בנו יחידו בהר המוריה שנולד לאחר מאה שנה. מטבע הדברים אברהם היה צריך להתמהמה, אמנם לא לעבור על ציווי ה', ולעשות באיטיות, אולי הקב"ה ישנה החלטתו. אך אברהם אבינו מלמדנו יסוד גדול בעבודת ה': "וישכם אברהם בבוקר" (בראשית כב ג) – נזדרז למצווה (רש"י)

היצר הרע יש לו כוח גדול של שיכנוע, של סברות הגיון; תמיד מציע הסבר שלא ניתן לשלול אותו, ועצתו היא – קיום המצווה, אך לא כרגע... ואט-אט עם הזמן המצווה משתכחת, מתפוגגת, נדחית לזמן בלתי ידוע הולכת ודועכת.

ומנגד אדם שאינו מתפתה לתעתועי היצר, הוא יודע שאם לא עכשיו – אימתי. ורק כך אפשר להתגבר עליו. מעשה נפלא הממחיש עד כמה קיום מצווה בזמנה שווה אפילו חיים.

סיפור

בחודש תמוז תשע"ה קרה אירוע נורא ומצמרר באולם שמחות בעיר יבנה. בעיצומה של חתונה, מיד לאחר אכילת המנה העיקרית, קרסה הנברשת הגדולה, שהיוותה גם אטרקציה בפני עצמה של אורות צבעוניים שנעה מעלה ומטה. הנברשת הכבדה, שהייתה ממוקמת מעל בר המשקאות, ניתקה מהתקרה, מחצה למוות אישה ונפצעו אנשים רבים. ובנס לא היו עוד הרוגים, שכן על פי הטבע מי שהיה תחת הנברשת היה נמחץ תחתיה ולא היה לו סיכוי להישאר בחיים.

ימים ספורים לאחר האסון, התפרסמו כתבות נרחבות בכל אתרי התקשורת אודות עדותו המצמררת של אחד ממשתתפי השמחה, שהיה עד לנס גלוי וכה דבריו:

שלום לכולם. שמי יקיר גואטה, והחלטתי לכתוב בעצמי את אשר אירע לי, כדי לעשות 'סדר' בשמועות.

מהרגע הראשון של החתונה היה ממש מדהים ושמח. לאחר שהגישו את המנה העיקרית, כל המוזמנים התיישבו ליד השולחנות והחלו לסעוד. לאחר זמן מה, כאשר סיימו לאכול את המנה העיקרית, היו כאלה שקמו לרקוד והיו כאלו שנשארו לשבת ולשוחח במקומותיהם.

ישבתי בשולחן עם כמה מאחיי וחבריי הטובים. סעדנו, שמחנו וצחקנו. והנה פנה אלי אחד מאחיי והציע לי לבוא עימו אל הבר על מנת לשתות עוד כוסית לרגל השמחה. בשבוע שעבר הלכתי לחתונה של חבר ילדות, לא היה זה סתם חבר, אלא חבר שהיה כמו אח ממש. גדלנו וחיינו ביחד, לכן בשבילי זו הייתה שמחה מיוחדת במינה.

כאדם דתי, המשתדל לקיים תורה ומצוות, אמרתי לו: "אחי, כיוון שכעת כולנו עדיין יושבים ליד השולחן, בוא ננצל זאת ונעשה קודם זימון וברכת המזון, ואחר כך נשתה. שהרי ניתן לעשות זימון רק כשיש שלושה שאכלו, ואם נקום נפסיד את הזימון". אך חשוב לי לציין דבר אחד. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהתעקשתי על כך! הנני אדם דתי אך לא תמיד זוכה לקיים כל מצווה.

אחיי וחבריי לא הבינו ממתי אני מתעקש על כך, אך אמרו שאם אני מבקש אז למה לא. עשינו יחד זימון והתחלנו בברכת המזון. הגענו למילים 'עושה שלום במרומיו' ואז אירע הנורא מכל, הנברשת הענקית שהייתה ממוקמת מעל בר המשקאות, קרסה לפתע על כל האנשים שהיו תחתיה. צרחות נשמעו מכל עבר ואנשים רבים נפצעו. וכל זה מתרחש מטרים ספורים מאיתנו!

עמדנו מהצד פעורי פה והמומים. ברגע זה היינו אמורים להיות בבר כשמעלינו הנברשת, אך כיוון שהחלטנו לא לעזוב את השולחן ללא מצוות זימון וברכת המזון, ניצלנו בניסים ממש. אני לא מבין בניסים או בחשבונות שמים, אבל אני יודע שקיבלנו את החיים שלנו במתנה. ושוב, אני מציין, כי אינני צדיק גדול, אך ה' ריחם עלי ועל אחיי וחבריי.

אך אם זה לא מספיק, תתפלאו מדבר נוסף שאירע ברגע זה. אשתו של אחי, שישנה בביתם בשעה זו, התעוררה בבהלה. היא חלמה שהיא נמצאת בלוויה של אחי, בעלה, וכל זאת בלא לדעת מאומה ממה שאירע באולם ברגעים הללו... מפוחדת מהחלום התקשרה לאחי לשאול לשלומו. ואחי סיפר לה בהתרגשות רבה על מה שאירע בשניות אלו, וכולנו הצטמררנו...

כוחה של ברכת הזימון

הא לנו כוחה של ברכת הזימון. לצערנו, באירועי בר-מצווה או חתונה לא כל כך מקפידים על זימון. אדם אכל לשובע נפשו בשרים ושאר מטעמים, ודווקא ברכת המזון מבוצעת בחטף, בלי זימון, ללא כוונה... ואולי נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת והיא ברכה מתוך הסידור או ברכון. לא אחת אדם מברך בעל-פה ואם הוא היה מקליט את עצמו, היה נוכח לשמוע שחצי מהברכה כלל לא נאמרה!

מן הראוי לחנך את הילדים לברך בקול רם, מילה במילה, מתוך סידור או ברכון. מי יודע כמה נברשות לא נפלו על יקיריכם בזכות איזה צדיק שבירך כראוי. (ברכת דוד).