"לתת לפתאים עורמה" – לימוד התורה מחכים את האדם, משלי

משלי

לתת לפתאים עורמה לנער דעת ומזימה (א ד)

כל אדם נולד עם רמת מישכל מסוימת. יש החושבים שכשם שאי אפשר לגרום ליד שתתארך אי אפשר לשנות את הרמה השכלית. אולם טעות היא בידם! מדוע? כי יש דבר שמסוגל לפתח את כוחות המחשבה ולגלות את מעינות החכמה בתוך האדם. דבר זה הוא: "לימוד התורה"! התורה מסוגלת להחכים את האדם בקנה מידה עצום. מדוע? כי התורה אינה יצירה של בשר ודם, שבלומדך את דבריו אתה מקבל את שכלו וידיעותיו הקטנות. אלא היא חכמתו ושיכלו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא: היה הווה ויהיה, וכשה' יתברך ברא את העולם הסתכל בתורה וברא את העולם. ממילא כשאדם לומד אותה הוא מקבל לתוכו חכמה אינסופית!

התורה נותנת לאדם פיקחות וגם עורמה שבמקרה הצורך יוכל האדם להשתמש בה ולהינצל.

סיפור

פעם, כשהגיע אחד החכמים לבית כנסת של רפורמים, אמרו לו, כאן תוכל לדרוש בכל ענין מלבד ביאת המשיח, כי איננו מאמינים במשיח. הרב הסכים ופתח במעשה: פעם רדף חתול אחרי ציפור, וכמעט הצליח לתופסה אך ברגע האחרון עפה לעץ. החתול התאכזב כי היה רעב, ואז פנה לציפור ואמר "בואי, ציפור, רדי אלי למטה ונשחק יחדיו" "מה? אתה ואני? ממתי אנו חברים?" "מה, לא שמעת? המשיח הגיע ומתקיים עכשיו הפסוק "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ", כל החיות חיים בשלום.."

הציפור כמעט השתכנעה אלא שלפתע נשמעו נביחות חזקות של כלבים והחתול החל לרוץ ולהימלט.. הציפור צעקה לעברו "מה לך לדאוג, חתול? הלוא המשיח כבר הגיע והכלבים לא יעשו לך מאומה?.." "כן" ענה החתול, "אבל יש רק בעיה אחת! הכלבים אינם מאמינים במשיח..." (5 דקות)