"אלה הדברים" – תוכחה ברמז מפני כבודן של ישראל, ודרכו של רבי זושא להוכיח את עצמו

אלה הדברים אשר דבר משה (א א)

רש"י: סתם את הדברים והזכירן ברמז מפני כבודן של ישראל.

רבי משולם זושא מאניפולי אחיו הצעיר של רבי אלימלך מליז'ענסק זצ"ל, נודע כל ימיו כצדיק תמים הנזהר בכבודו של כל אדם. וכאשר היה נתקל בעובר עבירה, ומבקש להוכיחו על חטאיו כדי להחזירו למוטב, לא פנה בדברי מוסר במישרין לאותו חוטא, אלא היה מתייצב בקרבתו של אותו האיש שרצה לעורר בו הרהורי תשובה, והחל מוכיח את עצמו בדברים הבאים: "זושא! זושא! היאך נואלת להיכנע ליצר הרע ועשית כזאת וכזאת שלא כדת וכדין?!" וכאן הזכיר רבי זושא את העבירות שנכשל בהן אותו אדם, אותם ראה רבי זושא בגודל קדושתו. "אוי ואבוי לך זושא! מה תענה בבית דין של מעלה כשתתן דין וחשבון על מעשיך בעולם הזה?! חזור בך זושא, כי שערי תשובה לא ננעלו כל זמן שהנשמה הטהורה לא נטלה מגופך!" דברים אלו וכיוצא בהם קרא רבי זושא בלב שבור ובעיניים דומעות, והיה חוזר עליהם כמה וכמה פעמים עד שחש שהדברים נכנסו בליבו של אותו החוטא שניצב על ידו, ועוררו אותו לשוב בתשובה שלימה. (עונג לשלחן שבת)