"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" – כל מצוה היא ציווי הבורא

והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות (אבות פ"ב מ"א)

צריך לדעת כי הזהירות במצווה קלה כבחמורה מביאה לשלמות האדם, כי המקיים מצוה שלימה זוכה להשראת שכינה, ועיקר ההתבוננות בזהירות הוא בזה שצריך להסתכל מצד המצווה על ערך המצווה, כי אין הבדל בין קיום מצווה קלה לקיום מצווה חמורה, אחרי שכל מצווה ומצווה היא ציווי מהבורא יתברך, ואין האדם עוסק בקלה או חמורה, אלא לקיום מצוות הבורא יתברך, ולא מצד המעשה אם זה מעשה קל או חמור, אם צריך יגיעה גדולה או קלה, כי לזה כבר כתוב לפום צערא אגרא, אלא כאן הכוונה מצד שכל ההגיוני, ועל זה מזהיר רבינו הקדוש: הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין צריך לחקור אחרי זה, אלא לקיים המצווה משום שכך ציווה ה' בלי נתינת טעם, ולכן אמר 'שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות', וזו היא גופא ההבחנה לדבר כי אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, כי זה תלוי באהבה והשמחה בה האדם מקיים את המצוות, כך שכרו יהיה גדול יותר. (מעשה אבות)