הדלת הנעולה ביום הכיפורים תשפ"א – "בזכות אבותיי הקדושים"

סיפור מדהים שקרה השנה ביום הכיפורים תשפ"א. עקב מגפת הקורונה הורו חכמי וגדולי ישראל לקיים מניינים מצומצמים ומרווחים ולכן התארגנו להתפלל במעון מרווח ממוזג ומאוורר בעל מספר חדרים. הצלחנו בס"ד להשיג ספר תורה, אורן קודש מאולתר וכל הנצרך. בליל יום הכיפורים הוצאנו ס"ת והתפללנו ברוממות הרוח 'כל נדרי' ערבית וכו' בסיום התפילה החבאנו את הס"ת באחד החדרים ונעלנו אותו. לפנות בוקר באנו להוציא את הספר תורה והנה המפתח מסתובב ומסתובב אך לא פותח את הדלת. ניסנו בעוצמות שונות ולא הועיל. אין ברירה נבוא מהחלון. אבל כל החלונות מסורגים לחלוטין. מנסים שוב במפתח ולשווא. והנה הגיע בנש"ק רבי מאיר זכריה שליט"א שהתפלל עמנו וניסה ג"כ לפתוח כרגיל ולא עלתה בידו. כמעט התייאשנו והנץ מתקרב. מה עושים? לפתע אמר רבי מאיר: "בזכות אבותיי הקדושים מארי סאלם במו"ר מתנא זכריה זצוק"ל זיע"א שהדלת תפתח" ומיד בניסיון הראשון נפתחה הדלת! זהו כוחם של הצדיקים שגם לאחר הסתלקותם חיים וקיימים. (הרב יצחק הכהן עדני)