"רבים יחלו פני נדיב" – נתינת צדקה ונתינת תורה, והחייל היהודי של ג'ורג' וושינגטון

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן (משלי יט ו)

הסבר הפסוק: רבים יחלו פני נדיב – הרבה אנשים יבקשו לפגוש את הנדיב, וכל הרע לאיש מתן – וכל הרעים והחברים יבקשו את פניו של מי שנותן ומעניק. יפה, השאלה היא מה אותו נדיב מעניק? ובכן, רש"י הקדוש כותב על פסוק זה: יש לפתרו – בנותני צדקה, ויש לפתרו – במרביצי תורה. כלומר, יש כאן שתי הבנות: נתינת כסף או נתינת תורה.

בספר איוב נכתב (פרק ה'): "אדם לעמל יולד", והמהרש"א (סנהדרין צט:) כתב "לעמל" ראשי תיבות ל'למוד ע'ל מ'נת ל'למד, כלומר האדם נברא לא רק כדי ללמוד לעצמו, אלא גם ללמד את התורה לאחרים. וצריך להאמין בה' ובתורתו ולא לחשוש...

מעשה במלחמת העצמאות של אמריקה בשנת 1776, הגנרל ג'ורג' וושינגטון הלך לבקר את החיילים בשדה הקרב. חייל אחד עמד בצד, הדליק נרות ומילמל כמה מילים. שאל אותו הגנרל: "מה אתה עושה?" החיל הסביר: "אני יהודי, היום יש לנו חג שנקרא חג החנוכה, אנו מדליקים נרות לזכר הניסים שה' עשה איתנו לפני 2000 שנה". הגנרל התפעל ואמר לכולם: "עד עכשיו הייתי מסופק אם ננצח, אבל כעת שיש בתוכנו חייל יהודי שמקיים את מצוות א-לקיו במסירות נפש, אני בטוח שננצח". ואכן, הם נצחו, ג'ורג' נהיה הנשיא הראשון, ושלח לאותו חייל היהודי חנוכיה עם שמו של הנשיא, שכעת נמצאת במוזאון בארה"ב. (5 דקות)