"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" – מדוע בכה אברהם מעט? ו"המקום ינחם אתכם"

ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (כג ב)

מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א. מבאר את ענין ההספד והבכי שספד ובכה אברהם על שרה אמנו. וגם מבאר את ענין השארת הנפש בו אנו מאמינים.

"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". מדוע כתוב 'לבכותה' בכ' קטנה? כי אברהם לא בכה בכיה רבה עליה! ומדוע לא בכה? הרי מסרה נפשה עליו, שאמרה אחי הוא, ואם מגיע לבכות עליה – יבכה הרבה! ואם לאו, מדוע בכה מעט?

התשובה: אנו בדור הזה בעוונותינו אין עמנו רוח הקודש, אך אברהם היה נביא! וכשנפטרה שרה, ראה ברוח הקודש שיושבת בשמים עם צדקניות בעולם הבא, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי העולם הזה. ואם כן אמר אברהם: על מה אבכה? על זה שהיא בגן עדן, שהיא שמחה ומאושרת שם, האם עיני צרות במה שהיא נהנית?!

אך מפני דרך ארץ, שלא יאמרו הבריות: מה?! האם אתה לא בוכה עליה?! אתה לא מצטער עליה?! זו אשתך! לכן בכה כדי לצאת ידי חובה...

ביאור ענין "המקום ינחם אתכם"

אומרים "המקום ינחם אתכם". מהו "המקום"? שהנשמה בשמים בגן עדן, ואם כן על מה בוכים? "כי עם קדוש אתה לה' א-להיך", ולכן אסור לעשות קרחה למת, כי זה דרכו של מי שלא מאמין! אך המאמין בה' בוכה ג' ימים, שבעה להספד, שלושים לתספורת, והבכי מסיח את צערו שלא ישאיר את צערו בתוכו, וזהו הענין של שרה...

ומכאן למדים על ענין השארת הנפש. כמה טרח אברהם כדי להשיג את מערת המכפלה, כדי לקבור את שרה במקום קבורת אדם וחוה...

עפרון מתחילה אמר לאברהם: מה אקח ממך? והוא היה מתוחבל. כי רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים! ומדוע טרח אברהם לקוברה דוקא שם? הענין הוא, משום שמקום זה היה מקום קדוש, ורצה שתהא מנוחתה כבוד ותזכה לזיו השכינה! (משולחנו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א)