"אילו נתן לנו את התורה" – בקיאותו המופלאה של הגאון רבי יחיא אלשייך

אילו נתן לנו את התורה

ביהדות תימן, עמדה על נס מעלתם הגדולה וחכמתם של מנהיגי ורבני עדת תימן המעטירה, שמלבד קדושתם הטהורה והנשגבה, נודעו בגדולתם התורנית העצומה בכל מכמני התורה.

הגאון האדיר רבי יחיא אלשייך זצ"ל, נועד לרבים בגאונותו ושליטתו העצומה בכ"ד כתבי הקודש בתנ"ך, [בקיאות שאגב שעד ימינו לא נודעה והיה עונה כמה תשובות על כל שאלה, וכל זאת במהירות מדויקת] ובכך הצליח להסתיר, כדרכו בקודש, בקיאותו האדירה בכל מרחבי הש"ס, בבלי וירושלמי, ספרא ספרי תוספתא, מדרשי חז"ל וזוה"ק ועוד, בעל פה ממש ישר והפוך, ללא גוזמא כלל.

סיפור

סיפור הממחיש את גדולתו התורנית של הגר"י אלשייך זצ"ל, סיפר קרובו הרב שמעון י. הי"ו מירושלים. אביו, רבי יחיא, החזיק לפרנסתו חנות בשכונת מאה שערים, וקרובו, הגר"י אלשייך, בעוברו מידי יום לבית מדרשו "בית נחום", היה דורש בשלומו.

פעם אחת היה שם יהודי מבני אשכנז, שלא הכיר את רבינו, ולאחר שהלך הגר"י אלשייך, תמה מעט על הכבוד הרב שרחשו לו, ופנה לבעל החנות באומרו: "ידוע שהתימנים ידעו תנ"ך", כרומז לו, שרק בתנ"ך נודעה בקיאותו, ואין זה דבר נדיר כ"כ, אך בש"ס ופוסקים לא ידוע על בקיאותם.

בעל החנות ר' יחיא, מיד הגיב: הכיצד תדבר? מארי יחיא הוא תורה מהלכת על שתים! וידיו רב לו בכל מקצועות התורה כולה. אותו יהודי כמובן ביטל את דבריו במחי יד, ואז אמר לו רבי יחיא: מחר באותה שעה, יעבור הגר"י אלשייך ליד חנותי, תבוא לכאן מחר בשעה זו, תכין עמך כל שאלה שתחפוץ, ומיד תווכח בגדולתו התורנית העצומה.

אותו יהודי לקח את הדברים ברצינות, ואכן למחרת הגיע. לבדוק האם גדול הוא רבם של בני תימן אף בשאר חלקי התורה כמסופר עליו, או שמא בקיאותו הינה רק ב"תנ"ך".

כשהגיע הגר"י אלשייך לחנות, בסיימו את שיעורו היומי בבית הכנסת "בית נחום", פנה אליו היהודי בשאלה מעניינת: "יאמר לנו רבינו, היכן מופיע פסוק פלוני, בש"ס?

הגר"י אלשייך, ידוע היה בצניעותו, והיה אומן גדול בהסתרת גדולתו התורנית אף לקרובים אליו. בדרך כלל היה מתחמק מלענות על שאלות מעין אלו, אך במקרה זה כנראה ראה רבינו, שלא רק הוא עומד למבחן, אלא כל יהדות תימן לדורותיה עומדת למבחן. ולכן ענה על אתר, כאשר הוא "יורה" מראי מקומות לקיומו של פסוק זה בש"ס, באומרו: מסכת פלונית בדף פלוני, ובמסכת פלונית בדף פלוני וכו' לאחר שסיים עם התלמוד בבלי, ציין ג"כ היכן נמצא פסוק זה בירושלמי ולאחר מכן במדרש רבה, ובספרי ובתוספתא והזוהר הקדוש וכו', והכל במהירות הבזק, כמונח בקופסא.

אותו יהודי, התרגש עד למאוד למראה עוצם ידיעותיו של רבינו, ניגש ברעד, ונישק את ידי רבינו בחרדת קודש.

רבנו היה די לו ללמוד פעם אחת את הסוגיא וכבר היה מסוגל לחזור עליה מילה במילה, כפי שהתבטא באוזני אחד ממקורביו. פעמים רבות הייתי נוהג לחזור עשרות דפי גמרא במבט בלבד.