"הכל לטובה" – החנות שנסגרה במחנה יהודה והירושה של הזקנה הגלמודה

סיפור

מעשה ביהודי שהייתה לו חנות בשוק מחנה יהודה בירושלים, חנות רווחית ביותר.

יום אחד, יהודי אחר פתח חנות – בדיוק כמו שלו, ממש ממולו... אמנם אין אדם נוגע במוכן לחבירו, אבל ה' סובב שהמכירות שלו ירדו, עד שהגיע למצב שההוצאות היו יותר גדולות מההכנסות.

הלך היהודי לרב בניהו שמואלי שליט"א, וסיפר לו שמישהו פתח חנות ממולו. ולקח את פרנסתו. בהיותו מרוגז מאוד, התבטא ואמר, שאם אותו אדם היה פותח חנות לידו, לפני שחזר בתשובה, הוא היה מכה אותו, כמובן, מהתבטאויות אלו אנחנו יודעים שהוא לא יודע תשובה מהי. שהרי לאכול את הלב – הוא אוכל, ולהתעצבן – הוא מתעצבן, הוא רק לא מכה...

בכל אופן, הרב אמר לו: "כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה. זה לא הוא, זה ה'"! והיהודי מתקשה לקבל זאת, 'מה פתאום ה'? זה הוא'... אבל בכל אופן, קצת אמונה ברב שמואלי הייתה לו, ושאל: 'מה לעשות?'

הרב אמר לו: 'הכל לטובה. סגור את החנות, ותפתח במקום אחר, שהשכירות שם יותר בזול. אולי לא תרוויח מה שנהגת להרוויח, אבל לפחות תהיה לך פרנסה. קבל את הגזירה באהבה'...

היהודי יצא בכעס, וכעבור זמן מה מצא ופתח חנות לא רחוק ממאה שערים.

והנה, מעל החנות גרה אישה זקנה בודדה. אותו יהודי הבחין בה שהיא גלמודה, ריחם עליה, ונתן לה אוכל בחינם. והיא מצידה לאט לאט התרגלה לבקש ממנו הכל, שישלם לה תשלומים, חשבונות וכו', והוא נעשה כמו הבן שלה.

יום אחד פנתה אליו הזקנה, וביקשה ממנו להקדיש לה שעה אחת, אם יוכל, כי היא רוצה לספר לו משהו. ואותו יהודי, שהיה עייף ותשוש אחרי יום עבודה, חשב לסרב לה, אבל בסוף עמד בניסיון ועלה לביתה. התחילה הזקנה לספר לו את סיפור חייה, ואיך היא הגיעה למצב הזה. והוא בחוסר סבלנות הסתכל על השעון. אמרה לו הזקנה: 'תפסיק להסתכל על השעון. עוד קצת סבלנות. אתה הקדשת לי הרבה בחיים, ורק שעה אחת נוספת אני מבקשת שתקדיש לי'.

ואז הזקנה הגיעה לנקודה שעליה רצתה לדבר אתו: דוד שלי נפטר, והוריש לי חמישה מיליון דולר, ואני גלמודה ואין לי למי להוריש. והיות ואתה היחיד שהטבת עמי כמה שנים, אז אני מורישה לך הכל. ורק מבקשת ממך טובה אחת, שתקנה חדר בישיבה שיהיה לעילוי נשמתי, ושילמדו כל הזמן תורה בחדר הזה...

הסיפור הזה התגלה, כשאותו יהודי בא אל הרב שמואלי, ואמר לו שהוא רוצה לקנות חדר בישיבה, להקדיש אותו לעילוי נשמתה וכו'. אמר לו הרב שמואלי: 'והלא אתה אמרת לי שירדת מנכסיך?' אמר לו היהודי: 'בוא ואספר לכבודו'.. וסיפר לרב את כל המעשה. ואמר לו, שבזכות העצה של הרב הוא זכה לעושר רב.

אמר לו הרב: 'הוא שאמרתי לך, שהכל לטובה. ה' יתברך ראה שמחכה לך הסכום הזה, וסובב סיבות שתקבלו ע"י שתצטרך לעזוב את חנותך המכניסה בשוק מחנה יהודה, ויהיה לך ניסיון – אמנם, לפי ראות עיניך סבלת, שעזבת בעל כורחך חנות מצליחה, אבל מסובב הסיבות ידע למה'... (אמרתי תודה ונושעתי, הרב שלום ארוש שליט"א)