האם חייבים להציל מגנבים את חומרי הבנייה של שכן שבונה שלא כדין? השבת אבידה – פרשת כי תצא

לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך ..וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם (כב, א-ג)

באחד הימים, הציג אחד הרבנים בפני מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א, שאלה שהגיעה לפתחו, מדובר בשכן שמרחיב את דירתו בבנין משותף באופן שמפריע לשכנים, ועל פי דין תורה השכן מחוייב להפסיק את הבניה, אולם השכנים מצידם אינם מעוניינים לבוא עימו לדין תורה, מאחר והם יודעים כי שכן זה אינו מציית לדין תורה.

והנה במהלך הבניה ראה אחד השכנים שגנבים הגיעו לחצרו של השכן הסורר במטרה לגנוב את חומרי הבניה שמצויים שם, השכן שראה את הגנבים התקשר אל הרב ושאל אותו האם הוא מחוייב מדין השבת אבידה להבריח את הגנבים ולקרוא למשטרה, או שמא מכיון שחומרי הבניה הללו מיועדים לבניה שמזיקה לו ולשאר הדיירים, אין לו חובה להבריח את הגנבים?

בראשית דבריו ביקש מרן מאור ישראל זצוק"ל להבהיר. כי לפי הדין באופן שרואה גנבים אל בית חבירו, מחוייב להזעיק משטרה ולהבריח את הגנבים (במידה ואפשר), מטעם מצוות השבת אבידה, ומדין: "לא תעמוד על דם רעך", אך במקרה הנוכחי יש לחלק.

לפיכך קבע מרן זצוק"ל כי תלוי הדבר בסוג חומרי הבניה שנמצאים בחצרו של השכן הסורר, אם השכן כבר בנה את הקיר החיצוני, וכל החומרים שנשארו בחצר הם שייכים לבנין החלק הפנימי, נראה פשוט שיש בזה חיוב מצוות השבת אבידה, כיון שההיזק כבר נעשה, והבניה עתה בחלקים הפנימיים של התוספת אינה גורמת לו הפסד ונזק, אולם אם החומרים הם עבור הקירות החיצוניים אשר בנייתם היא שמפריעה לשכנים, אין מחוייב להזעיק משטרה כדי להציל חומרי בניה אלו. (אוצרות סופרים, אות כ"ו)