בר מצווה ובת מצווה – מה עושים, מנהגים והכנה

מה המשמעות של "בר מצווה"

"בר מצווה" פירושו "בן מצווה" – מי שהמצוות מוטלות עליו. אין צורך בטקס כדי להיעשות בר מצווה: ביום שבו הבן משלים שלוש עשרה שנים, מהשקיעה שבה מתחיל יום ההולדת העברי, הוא חייב במצוות כמו כל אדם בוגר. בת נעשית בת מצווה בגיל שתים עשרה. כל מה שעושים ביום הזה – העלייה לתורה, הסעודה, הדרשה – הוא ביטוי לשמחה על הכניסה לעול המצוות. חישוב התאריך העברי של בר המצווה ובת המצווה.

מה עושים בבר מצווה

ביום שבו הבן נעשה בר מצווה מתחילים כמה דברים: הוא נמנה למניין ולזימון, מניח תפילין בברכה, ויכול לשמש שליח ציבור ולעלות לתורה. בדרך כלל מעלים אותו לתורה בהזדמנות הראשונה – בשני, בחמישי או בשבת – ורבים נוהגים שהאב אומר אז "ברוך שפטרני מעונשו של זה". אחר כך עורכים סעודת מצווה עם דברי תורה. כל השלבים של היום, אחד אחרי השני.

העלייה לתורה והדרשה

העלייה לתורה היא הרגע המרכזי בעיני רבים. במנהג אשכנז רבים עולים למפטיר בשבת וקוראים את ההפטרה, ויש שקוראים גם את כל הפרשה; בקהילות הספרדים ועדות המזרח רבים עולים לתורה ביום שני או חמישי, כשהם מניחים תפילין, וגם בשבת. בסעודה בר המצווה אומר דרשה – דבר תורה על הפרשה, על מצוות התפילין או על משמעות היום. איך מתכוננים לעלייה ולדרשה, ונוסח ברכות התורה.

בת מצווה

בת המצווה מתחייבת במצוות בגיל שתים עשרה. המנהגים סביב היום הזה מגוונים: סעודה או מסיבה משפחתית עם דברי תורה, דבר תורה שהבת עצמה אומרת, לימוד מיוחד על מצוות הנשים – הדלקת נרות שבת, הפרשת חלה, תפילה – ופרויקט של חסד. מנהגים ורעיונות לבת מצווה.

ההכנה

ההכנה לבר מצווה מתחילה חודשים מראש: לימוד הקריאה בתורה בטעמים, קניית תפילין מסופר אמין, הכנת הדרשה, ובחלק מהמשפחות – לימוד מסכת או פרקי משנה לסיום. רבים מתחילים להניח תפילין כמה שבועות או חודשים לפני היום; על הנחת תפילין ראשונה לקראת בר מצווה. רשימת הכנה מסודרת לפי זמנים.

ברוך שפטרני

יש נוהגים שהאב אומר בעלייה לתורה של בנו בר המצווה "ברוך שפטרני מעונשו של זה". הכוונה היא שעד עכשיו האב היה אחראי על חינוך בנו, ומעתה הבן אחראי למעשיו בעצמו. רבים נוהגים לומר את הברכה הזו בלי שם ומלכות, ויש קהילות שאינן נוהגות לאומרה כלל. נוהגים לפי מנהג המשפחה.

הסעודה

סעודת בר מצווה נחשבת סעודת מצווה, בעיקר כשבר המצווה אומר בה דברי תורה. אין צורך שתהיה גדולה או יקרה. יש שעורכים אותה ביום עצמו, ויש שעורכים אותה בשבת או ביום אחר נוח. כדאי לשים לב שהחגיגה לא תאפיל על העיקר: בר המצווה מתחיל פרק חדש של מצוות, והסעודה צריכה לשקף את זה.

איפה עורכים

העלייה לתורה נעשית בבית הכנסת של המשפחה, ברוב המקרים. יש משפחות שעורכות את העלייה בכותל המערבי, בדרך כלל ביום שני או חמישי בבוקר, ויש שעורכות אותה בבית הכנסת של הסבים. הסעודה יכולה להיות בבית, באולם או בחצר בית הכנסת. מה שקובע הוא שהבן ירגיש שהקהילה שלו שמחה איתו.

מה המשפחה יכולה להוסיף

• מכתב מההורים – מכתב ברכה שהבן יקרא ביום עצמו ויוכל לשמור.
• מצווה אישית – לבחור יחד מצווה אחת שהבן ירצה להקפיד עליה במיוחד.
• סבים – לשתף את הסבים בלימוד, בדרשה או בהנחת התפילין הראשונה.
• חסד – לקשר את היום לנתינה: התנדבות, תרומה או ביקור אצל מי שצריך.

אחרי היום

בר המצווה אינו נגמר בסעודה. בשבועות שאחריו הבן מתרגל להניח תפילין בכל בוקר, להתפלל במניין ולהימנות לזימון. כדאי ללוות אותו בתקופה הזו – להזכיר בעדינות, להתפלל איתו, ולשמוח כשהוא מקפיד בעצמו. ההרגל שנבנה בחודשים הראשונים נשאר לשנים. גם הקהילה יכולה לעזור: גבאי שמזמין את בר המצווה הצעיר להשלים מניין, או מתפלל ותיק שמברך אותו בבוקר, נותנים לו תחושה שמקומו בבית הכנסת שמור.

ילדים עם צרכים מיוחדים

גם ילד עם קשיים בלמידה, בתקשורת או בתנועה נעשה בר מצווה או בת מצווה, ושמחתו שלמה. ההלכה מתייחסת למצבים שונים בפירוט, והחיובים עשויים להיות שונים לפי היכולת. כדאי לפנות לרב שמכיר את הילד ואת המשפחה, ולבנות יחד סדר שמתאים ליכולותיו ומכבד אותו.

מי שנולד באדר

לידה בחודש אדר מעוררת שאלה כששנת בר המצווה מעוברת ויש בה שני חודשי אדר. המנהג המקובל הוא שמי שנולד באדר של שנה רגילה נעשה בר מצווה באדר השני, ומי שנולד באדר א' או באדר ב' – באותו חודש אדר, אם שנת בר המצווה מעוברת. הכלי לחישוב בר מצווה מראה את התאריך לפי הכללים האלה, ובמקרה של ספק שואלים רב.

טעויות נפוצות

• לחשב את התאריך לפי הלוח הלועזי במקום לפי הלוח העברי.
• לחשוב שבלי עלייה לתורה הבן לא נעשה בר מצווה – החיוב מתחיל מעצמו בגיל שלוש עשרה.
• להשקיע את כל ההכנה באולם ובצילום, ולשכוח את הלימוד ואת השיחה על המשמעות.