הרב עוזיאל
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל · 1880–1953 · דורות אחרונים
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, ומחבר ספר השו״ת ״משפטי עוזיאל״.
- שם מלא
- הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
- שנים
- 1880–1953
- נולד
- ירושלים
- נפטר
- ירושלים, כ״ד באלול תשי״ג
- יום ההילולא
- כ״ד באלול
תולדות חייו
הרב עוזיאל נולד בירושלים בשנת 1880, לאביו רבי יוסף רפאל עוזיאל, מחכמי העדה הספרדית בעיר. הוא למד בישיבות ירושלים, ובצעירותו כבר לימד והקים ישיבה.
בשנת 1911 נתמנה ל״חכם באשי״ של יפו, ובשנות מלחמת העולם הראשונה פעל למען תושבי העיר שגורשו בידי השלטון העות׳מאני. בשנים 1921–1923 כיהן כרבה הראשי של שאלוניקי, אחת הקהילות הספרדיות הגדולות בעולם, ואחר כך שב לארץ ונבחר לרב הראשי הספרדי של תל אביב–יפו.
ביפו עבד הרב עוזיאל בשיתוף פעולה הדוק עם הרב קוק, שכיהן אז כרבם של האשכנזים בעיר ובמושבות, והשניים נחשבו לדוגמה של רבנות ספרדית ואשכנזית הפועלות יחד. כרבה של שאלוניקי עסק בחיזוק מוסדות הקהילה, בבתי הספר ובבתי הדין שלה, בשנים שאחרי שריפת העיר הגדולה (1917) ובתקופה שבה עברה העיר לשלטון יוון. בתל אביב היה מן הדמויות המרכזיות בבניית הקהילה הספרדית בעיר החדשה. כרב ראשי פעל לביסוס מעמדם של בתי הדין הרבניים, להסדרת ענייני נישואין וגירושין, ולשיתוף הפעולה עם המוסדות הלאומיים של היישוב. הוא השתתף בהקמת מוסדות חינוך ותורה, ותמך בתלמידי חכמים צעירים מכל העדות. בכתביו ובדרשותיו הדגיש את אחדות ישראל, וראה ברבנות הראשית מוסד שתפקידו לחבר בין כל העדות והזרמים. הוא נודע כנואם וכדרשן בעברית רהוטה, והופיע רבות באירועים ציבוריים.
הרב עוזיאל היה מן הרבנים הראשונים שנולדו בארץ ישראל והגיעו להנהגה ציבורית רחבה בתקופת המנדט, והיה בקיא בשפות ובענייני ציבור. בשנות כהונתו כרב ראשי ייצג את היהדות הספרדית לפני השלטון הבריטי ולפני מוסדות היישוב, ופעל רבות למען עולים מארצות האסלאם אחרי קום המדינה. הוא כתב גם מאמרים ודרשות על שאלות של חינוך, צדק חברתי ויחסי עדות.
בשנת 1939 נבחר לראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של ארץ ישראל, לצד הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכיהן בתפקיד גם אחרי קום המדינה. בתפקידו עסק בשאלות הלכתיות חדשות שעוררה המדינה המתחדשת, ונודע ביחסו המקרב לכל חלקי הציבור.
ספרו הגדול הוא ״משפטי עוזיאל״, שאלות ותשובות בכל חלקי השולחן ערוך, ובהן תשובות בשאלות ציבוריות של דורו. חיבר גם את ״שערי עוזיאל״ ו״מכמני עוזיאל״. הוא נפטר בירושלים בכ״ד באלול תשי״ג (1953).
תורתו ושיטתו
הרב עוזיאל ראה בהלכה כלי חי, שצריך להשיב על שאלות החיים החדשים בארץ ישראל. בתשובותיו התיר לנשים לבחור ולהיבחר למוסדות הציבור, דן בשאלות של עבודה, משפט, רפואה וחקלאות, והרבה להתחשב בשלום הציבור ובאחדות ישראל.
דרכו בפסיקה הולכת בעקבות השולחן ערוך ופוסקי הספרדים, אך מתוך פתיחות לשאלות שלא נשאלו קודם.
ללימוד באתר: שולחן ערוך
השפעתו על הדורות
הרב עוזיאל היה מן המעצבים של הרבנות הראשית לישראל בשנותיה הראשונות. ״משפטי עוזיאל״ נלמד ומצוטט בדיונים הלכתיים על שאלות מדינה וחברה, ודמותו מוצגת כדגם של רב ממלכתי שמחבר בין העדות.
ספריו ותורתו
- משפטי עוזיאל – שאלות ותשובות בכל חלקי השולחן ערוך. לשאלות ותשובות באתר ←
- שערי עוזיאל ומכמני עוזיאל – חיבורים בהלכה ובדרוש.
יום ההילולא
יום ההילולא של הרב עוזיאל חל בכ״ד באלול. השנה הוא יחול בכ״ד אלול תשפ״ז, יום ראשון, 26 בספטמבר 2027 (בלוח השנה).
לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.
לכל סיפורי הצדיקים מעלוני השבת ←
שאלות נפוצות
מתי יום ההילולא של הרב עוזיאל?
יום ההילולא (יום הפטירה) של הרב עוזיאל חל בכ״ד באלול.
באיזו תקופה חי הרב עוזיאל?
הרב עוזיאל (הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) חי בשנים 1880–1953; נולד בירושלים.
מה הם ספריו ותורתו העיקריים של הרב עוזיאל?
בין חיבוריו ותורתו: משפטי עוזיאל, שערי עוזיאל ומכמני עוזיאל.
העמוד מביא עובדות מבוססות בלבד – שנים, מקומות, חיבורים ותפקידים. שמחים לקבל תיקונים דרך עמוד יצירת הקשר.