מערת המכפלה

המערה בתורה

כשנפטרה שרה בקרית ארבע, היא חברון, ביקש אברהם מבני חת ״אחוזת קבר״. הוא קנה מעפרון את המערה ואת השדה בארבע מאות שקל כסף, בפומבי, ״לעיני בני חת״ – והתורה מתארת את המקח בפירוט. יעקב, לפני מותו, ציווה את בניו לקבור אותו שם, ומנה את הקבורים: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ולאה.

בדברי חז״ל

חז״ל נחלקו (עירובין נג ע״א) בפירוש השם ״מכפלה״: לדעה אחת שני חדרים זה לפנים מזה, ולדעה אחרת בית ועלייה על גביו. שם נדרש גם ש״קרית ארבע״ נקראת על שם ארבעה זוגות שנקברו בה: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. בגמרא (סוטה יג ע״א) מסופר על ראשו של עשו שנקבר במערה.

המקום היום

מעל המערה עומד מבנה אבן גדול, שמקובל לייחס את בנייתו לימי הורדוס. במשך מאות שנים נאסר על יהודים להיכנס אליו, והם התפללו ליד ״המדרגה השביעית״ שמחוצה לו. מאז 1967 יהודים מתפללים בתוכו, בחלוקה לפי הסדרים הנהוגים. נוהגים לעלות אליו במיוחד בשבת פרשת חיי שרה.

שאלות נפוצות