וקראת לשבת עונג · עלון 870 · פרשת חיי שרה
כיצד מגבירים מוטיבציה ללמידה? (ד)
בניסוי מפורסם שערך פרופ' דן אריאלי, הוא ביקש לבדוק מה מניע אנשים לעבוד. כדי לבחון זאת, הוא לקח קבוצת סטודנטים, והציע להם להשתתף ב'ניסוי שיש בו גם תגמול כספי'. הם רצו להרויח כמה דולרים, ולא ידעו מהי מטרת הניסוי.
הוא חילק את המשתתפים לשתי קבוצות, והציע להם להרכיב דמויות קטנות מלגו תמורת תשלום: 2 דולר עבור הדמות הראשונה, 1.89 דולר עבור השנייה, וכך הלאה – סכום שהלך ופחת עם כל דמות נוספת, עד לרגע בו המשתתף מחליט שזה כבר לא משתלם לו, ופורש.
הקבוצה הראשונה – יש קיום לתוצר: בקבוצה זו, המשתתפים הרכיבו דמות, הגישו אותה לאחד החוקרים, והוא הניח אותה כמות שהיא מתחת לשולחן. המשתתפים הבינו שיצירתם תיאסף, ותיבחן לבסוף ע"י מישהו (אך לא ידעו לאיזו מטרה).
הקבוצה השנייה – פיתום ורעמסס: בקבוצה זו המשתתפים הרכיבו דמות, אך ברגע שהגישו אותה, החוקר פירק אותה לחלקיה, והחזיר להם את החלקים כדי להרכיבם שוב. כלומר עבודתם נמחקה בו ברגע.
התוצאות היו חד-משמעיות: על אף שהתגמול הכספי היה זהה לחלוטין בשתי הקבוצות - כאמור, תגמול כספי יורד והולך - משתתפי הקבוצה הראשונה הרכיבו בממוצע 11 דמויות לפני שפרשו. לעומתם, משתתפי הקבוצה השנייה הרכיבו בממוצע 7 דמויות בלבד, ופרשו.
המסקנה של הפרופסור: כשאדם רואה שאין לעבודתו שום קיום, החשק שלו דועך במהירות. לעומת זאת, הידיעה שהתוצר יישאר קיים לאיזה תכלית, מעלה את המוטיבציה להתמיד, גם אם התשלום הכספי מתמעט.
והמסקנה שלנו: את העולם הבא התלמיד לא רואה במוחש. הוא צריך גם לראות במו עיניו שיש קיום ותוצאה למה שהוא למד. דוגמאות מעשיות לתוצר מוחשי בסיום הלימוד: סיכום אישי כתוב, דפי סיכום שנאספים לספר, סיום מסכת, זכרון ושליטה בתוכן שנלמד, ועוד, כל תוצר מוחשי כזה - יעלה את המוטיבציה של תלמידיכם!
לסיכום, אל ההורים ומחנכים/ות אל נוכח ירידת הדורות, וזעקת הדור הצעיר "תנו לנו מוטיבציה!" אנו מוכרחים לגייס רעיונות חדשים להגברת המוטיבציה.