מטמונים מהפרשה

"וישבעני אדוני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" (כד, לז).

יש להבין - שאל רבי יוסף כהנמן, הגאון מפוניבז׳ - מפני מה חוזרת התורה ומספרת את כל סדר המאורעות פעמיים, פעם אחת כאשר אברהם אבינו השביע את אליעזר והורה לו לחפש אשה לבנו, ופעם שניה כאשר אליעזר מספר את כל השתלשלות העניינים בבית לבן. והרי הדברים זהים כמעט לחלוטין.

אלא - אמר הגאון מפוניבז׳ - התורה מלמדת אותנו בזה הנהגה ראויה. בנוהג שבעולם שהשדכן מגיש את ההצעה למשפחת החתן והכלה בשתי לשונות... יודע הוא היטב מה צריך לומר ומה יש להסתיר... נדמה לו לשדכן כי בדרך זו יוכל להביא את השידוך לידי גמר. התורה מלמדת אותנו כי זו אינה הדרך הראויה! יש לספר את הדברים כהוויתם ללא שינוי של כחל וסרק!

"ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו" (כה, ט).

מבאר רש״י שמפסוק זה אנו למדים שעשה ישמעאל תשובה! אדם אחד בנה לעצמו בית רחב ידים. ראשית הזמין האיש אדריכל וביקש ממנו שיתכנן תכנון מדוקדק של כל חלקי הבית שיהיה בנוי בשלמות עד שלא יהיה בו שום נקב או חור, שלא תכנס הרוח ותכניס עמה חול ואבק דרכים.

כאשר הושלמה התכנית עמד האיש על הפועלים העוסקים במלאכת בנין הבית והשגיח עליהם בשבע עיניים למען לא יתרשלו בבניה והבניין ייבנה כמתוכנן. לבסוף, כאשר עמד הבית על תלו, נכנס האיש לדור בו והנה ראו שכניו כי בין כל החפצים שהביא אל הבית היה גם מטאטא ויעה לאיסוף אבק וחול...

סלח לנו שכן יקר - שאלו השכנים - והרי אתה בנית את הבית ללא כל נקב או חור ואם כן מה צורך יש לך במטאטא? אמנם - השיב האיש - הבית אכן סגור ומסוגר מכל צדדיו, אולם עם כל זה כאשר יכנסו אל הבית אנשים ומבקרים ודאי יכניסו אבק וחול ברגליהם, על כן אני זקוק למטאטא שאם לא כן במשך הזמן יתמלא הבית עפר רב...

כן הוא גם הנמשל - אמר המגיד מדובנא - הקדוש ברוך הוא ברא את האדם ונתן בו אל תוך הגוף נשמה גבוהה. את הגוף סגר הבורא סביב ועל כל פתח נתן מצוות ומעשים טובים - לכל אבר ואבר מצוות המיוחדות בעבורו - למען לא יכנס אל הנשמה שום אבק ועפרורית מהבלי העולם הזה.

אמנם למרות ההסגר - האדם באשר הוא אדם - יש לו הכרח לצאת ולעסוק בעסקי העולם הזה, שכן עליו לאכול ולשתות ולדבר עם בני אדם. בצאתו אל עסקי העולם אי אפשר שלא ידבק בו מעט מאבק הבלי העולם הזה. על כן ברא הקדוש ברוך הוא תשובה ותפילה כדי שיוכל האדם מעת לעת לנקות את נפשו כבתחילה.