האם אנחנו רשומים בפיתקה?

לפני כמאתיים שנה חי הגאון הקדוש רבי יששכר דוב, ״הסבא קדישא״ מראדושיץ זצ״ל, שהרעיש את העולם בניסיו ומופתיו. אבל מובן מאליו, שאין מגיעים לדרגה גבוהה זו אלא על ידי יגיעה בעבודת ה׳, ושקידה והתמדה בלימוד התורה הקדושה. ואמנם, בנעוריו שקד רבי יששכר דוב על התורה מתוך הדחק, ולא היה לו בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה. יום אחד הגיע לעירו אחד מחבריו, יחדיו הסתופפו בצילו של המגיד הקדוש מקוז׳ניץ זצ״ל. בתו של אותו אדם הגיע לפירקה, והוא נצרך לנדוניה גדולה. רבו ציידו במכתב המלצה, והוא סובב בערים ונעזר במכרים שאספו עבורו כספים. עתה פנה אל רבי יששכר דוב, וביקשו לבוא לעזרתו. צר היה לרבי יששכר דוב לעזוב את הגמרא. אילו היה בידו לעזור, ניחא. אבל הוא אינו האיש המתאים למשימה זו: ״אני עני ואביון, וכולם מכירים אותי כך. אם אני אאסוף כספים, יתנו לי פרוטות עלובות. לך אל פלוני, הנגיד העשיר. הוא יתן לך ביד רחבה. דברי רבינו המגיד הם צו קדוש בעיניו. וכשהוא יפנה להתרים אנשים, הם יעטרוהו בזהובים כפי ערכו וכבודו!״ התנצל בפני חברו.

הלה לא נפגע מן הסירוב, ולא הצטער על הדחיה. באדישות ובשוויון נפש משך בכתפיו ואמר: ״לו יהי כדבריך. כנראה, שאתה לא רשום בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא״ - ויצא לעבר ביתו של אותו עשיר. הדברים פילחו את לבו של רבי יששכר דוב כחץ. מה פירוש הדברים: ״אין אתה כתוב בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא״? איזו פיתקה? מי כתוב בה, ומדוע? וכיצד יודע הלה מי כתוב בפיתקה, ובכלל - מה פשר אדישותו ושלוות רוחו? הוא סגר את הגמרא ורץ אחרי האיש. משהשיגו, שאלו לפשר דבריו.

ענה הלה ואמר: ״פשוט מאוד. כשפניתי אל הרבי ותיניתי לפניו את צרתי, אמר לי: אתן בידך מכתב המלצה. אמרתי לו: רבי, לא ניסיתי מעודי לקבץ כספים, לא אוכל לשאת פני לאנשים. אמר לי: בכל מקום בואך, תמצא מישהו שיאסוף עבורך. הוא יזכה במצוה, ואתה תוושע. אמרתי לו: מי יסכים להתבזות במקומי? ענה ואמר לי: אל תדאג לכך, בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא כתוב בפרוטרוט מי יעזור לך וכמה כסף יאסוף. מגלגלים זכות על ידי זכאי, ומה׳ מצעדי גבר כוננו. הגעתי איפוא לעיר זו, וחשבתי בלבי: מי כאן זכאי יותר מחברי ורעי, רבי יששכר דוב המתמיד? עכשיו שסרבת, לא כעסתי. הבנתי, שאינך כתוב בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא, וזה הכל. עכשיו אני הולך אל הגביר, לראות האם הוא זה שרשום בפיתקה״...

נרעש רבי יששכר, ושאל: ״אמור לי, לכמה כסף הנך זקוק?״ אמר לו: ״לארבע מאות זהובים.״ אמר: ״תן לי את מכתבו של הרבי, ואראה מה אוכל לעשות.״

נטל רבי יששכר דוב את המכתב, והלך לשוק. בדרכו, פגש בסוחר. הראהו את מכתבו של הרבי. נפעם הסוחר, ואמר: ״הגעת ממש בזמן! זה עתה סיימתי עיסקה ברווח הגון של ארבעת אלפים זהובים. אתן לך את כל דמי המעשר.״ ארבע מאות זהובים, כסכום הנדרש, במלואו. ״כנראה״, סיכם רבי יששכר דוב, ״שהייתי רשום שם, בפיתקה. וכמעט שהפסדתי את כל הזכות״...

הסיפור - מעשה שהיה. אבל העיקרון - כתוב הוא משכבר, ב״אור החיים" הקדוש בפרשתנו. כשאליעזר עבד אברהם מתפלל - על מה הוא מבקש? ״ה׳ אלקי אדוני אברהם, הקרה נא לפני היום״: ״בטוח היה אליעזר באדונו שתפילתו מקובלת, והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי להעשות הדבר על ידו״. ודאי שיצחק ימצא את האשה ההוגנת לו. אבל הלואי שיהיה זה על ידי, שאהיה כתוב בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא, שאזכה שהזכות תתגלגל על ידי...

הדברים אמורים לגבינו, כולנו, לפרט ולכלל. ודאי הוא, שאנו חיים בתקופה גורלית, והמונים מתעוררים לתשובה, שבה תלויה הגאולה. הלואי ונזכה להיות הכלים למשימה כבירה זו, הלואי ונמצא כתובים בפיתקתו של הקדוש ברוך הוא להחיש את קץ הגאולה!