שו"ת עם רביה"ק בעניני הפרשה – לוקט מספר שמחת מרדכי

כבת עשרים לחטא

[כג א] וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה:

שאלה. ויהיו חיי שרה מאה שנה וכו' וברש"י בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא, וצ"ע שאעפ"י שבי"ד של מעלה לא מענישים עד עשרים שנה, מ"מ בבי"ד של מטה מענישים, וא"כ שייך שיהיה חטא.

תשובה. הכוונה לעניין עונש .

מעלת היופי בשרה

שאלה. בהמשך רש"י כתב "ובת כ' כבת ז' ליופי", צ"ע מה המעלה שמשבחים אותה על יופי.

תשובה. עיין מגילה ט"ו ע"א .

כוונת רבינו דאין זה קושיא דכן מצינו בגמ' מגילה טו, א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה רחב ואביגיל ואסתר, וא"כ מצינו ששבחו אותן בגלל יופיין, ובע"כ שעצם הדבר אי"ז קושיא שהרי חזינן שזה מעלה אצל מלך ועוד. אמנם נראה דהשבח של יופי כאן הוא היופי הפנימי, וראה מה שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פרשת תצוה) וזת"ד: והענין כמו שאמרנו כמה פעמים שיוסף שמדתו צדיק יסוד עולם נקרא יפה תואר ויפה מראה והיינו שיש לו גוף מהודר יפה ונקי מפגם זה וכל מה שנזכר ב"מ פ"ד א' בשופריה דרבי יוחנן ואמר אנא אשתיירי משפירי ירושלים אין המכוון על יופי הגוף רק שהיה להם גוף נקי וטהור מפגם זה שהפוגם מכוער ונקרא כושי. וכן אמרו שם על רבי יוחנן שהיה מזרעא דיוסף עכ"ד.

מדוע יצחק לא מוזכר בהספידה של אמו

[כג, ב] וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:

שאלה. ויבוא אברהם לספוד לשרה ומדוע יצחק לא הספידה ג"כ. ולא מצינו כלל שהשתתף בלוייתה.

תשובה. היה עולה תמימה ולא נטמא .

שצריך לעמוד בדרשה

[כג, ג] וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר:

שאלה. ברבינו בחיי (כאן עה"פ) כתב ויקם אברהם וידבר אל בני חת כתב ולמדנו הכתוב דרך ארץ כי המדבר ברבים צריך לעמוד, וא"כ האם זה הלכה שהדורש ברבים צריך לעמוד ולא לשבת.

תשובה. ראוי לעשות.

קנינו של אברהם אבינו בא"י

[כג, ד] גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי:

שאלה. ברש"י שם, גר ותושב אנכי עמכם, מדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה (לעיל יב ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת, וצ"ע הרי עדיין לא ניתן לזרעו א"כ איך מצד תושב יוכל ליטול זאת כבר עכשיו.

תשובה. אם לא תתנו, הרי שלם עוון האמורי ויתן לי מיד.

אין מתמקחים בצרכי המת

[כג, טז] וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר:

שאלה. בספר חסידים (סימן תשלז) כתב וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת (בראשית כ"ג ט"ז) ולא אמר לו אברהם תן בפחות להראות שאין פוחתין בכבוד המת ואין מצמצמין בצרכיו, כשמת מוטל אין מאחרין אותו. האם באמת למדין מכאן שגם אם חברא קדישא דורשת מחיר מופרז אין מתמקחין על כך.

תשובה. ישראל אסור להם לרמות.

מי שאשתו מתה האם שרוי בלא ברכה

[כד, א] וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:

שאלה. וה' ברך את אברהם בכל, בגמ' (יבמות סב, ב) איתא שהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה וכו' וא"כ אחר ששרה מתה איך שייך לומר שנתברך בכל, ופסוק זה הרי אחר שמתה שרה.

תשובה. היה לו עוד אשה.

זקנה קודם ימי אברהם אבינו

שאלה. הנה במדרש ואברהם זקן עד אברהם לא היה זקנה, וקשה שהרי מוזכר כבר מקודם (בראשית יט ד') אצל אנשי לוט מנער ועד זקן.

תשובה. לא היה ניכר סימני זקנה.

אברהם זקן ויושב בישיבה

שאלה. ואברהם זקן – ובגמ' [יומא כ"ח ב'] א"ר חמא ב"ר חנינא, מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ואברהם זקן, וצ"ע מדוע לא הוזכר כבר שקודם היה ישיבת שם ועבר.

תשובה. מדבר על אבותינו.

שבועת אברהם לאליעזר מדוע?

[כד, ב-ג] וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלוֹקי הַשָּׁמַיִם וֵאלוֹקי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:

שאלה. מדוע אברהם אבינו היה צריך להשביע את אליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני, הרי א"א לקדש אשה בע"כ של המשלח.

תשובה. חשש שירמה ויביא בתו (או אחרת) ויאמר שהביאה ממשפחתו1.

מדוע אברהם לא הלך בעצמו לחפש אשה לבנו?

שאלה. האם כשהקב"ה ציוה לאברהם לך לך מארצך וכו' נאסר עליו לחזור לחרן או שלא, דאם לא כן, מדוע אברהם לא הלך בעצמו ולחפש אשה לבנו וצ"ע.

תשובה. נכון.

אליעזר למד תורה אעפ"י שהיה עבד

שאלה. בגמ' יומא (כ"ח ב') על הפסוק המושל בכל אשר לו וגו' - א"ר אלעזר, המושל בכל אשר לו - שמושל בתורת רבו, מלמד שאליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, ולכאו' למד אצל אברהם שג"כ היה זקן ויושב בישיבה, וצ"ע הא איתא בכתובות (כ"ח ע"א) אסור לאדם שילמד את עבדו תורה.

תשובה. כשר היה

השליחות לקידושין בקידושי יצחק

[כד, ד] כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:

שאלה. מדוע אברהם אבינו עשה את אליעזר שליח לקידושין, ולא אמר לו שרק ימצא את האשה ויביא אותה קודם הקידושין (ובזה כלל לא היה בעיה עם שליחות עבד לקידושין).

תשובה. שחררו

האם אברהם ידע מי בת זוגו של יצחק

שאלה. הנה מפסוק זה 'כי אל ארצי ואל מולדתי, ולקחת אשה לבני', נראה שלא ידע אברהם מי היא, וצ"ע דבסוף פר' וירא כ' רש"י (כב, כ) עה"פ אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם הנה ילדה מלכה גם הוא וגו', כ' שם שנתבשר אברהם על לידת רבקה, שהיא הנועדה להיות זיווגו, וא"כ למה לא שלח את אליעזר להדיא לבקש את רבקה, וגם מכל הפרשה משמע שאליעזר לא ידע מי היא המיועדת להיות אשתו, וכמבואר ששאל שלא כהוגן.

תשובה. רמזו לו אבל הוא לא הבין עד שנתברר.

אכילת גמלים משדות זרים האם נחשב כגזל

[כד, י] וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו.

שאלה. מגמלי אדוניו פרש"י זמומין היו מפני הגזל, צ"ע אם היו אוכלים זה היה מזיק ולא גדר של גזל.

תשובה. זה גזל שנהנה.

אליעזר האם ג"כ היה ממונו של יצחק

[כד, לו] וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ:

שאלה. בפסוק ויתן לו כל אשר לו. כ' רש"י שטר מתנה הראה להם, שנתן כל ממונו ליצחק. יש לשאול אם השטר כבר חל א"כ מדוע בהמשך הפסו' [כד לד] אמר להם אליעזר, עבד אברהם אנוכי, הרי כבר היה עבדו של יצחק. ובאמת מצד שני בסוף פרשה זו כתוב [כד סה] ויאמר העבד הוא אדוני וגו', והיינו שבאמת אמר אליעזר שהוא עבד של יצחק, וא"כ ממנ"פ יש כאן סתירה.

תשובה. כל ממונו אבל לא העבד, ואדוני הכוונה בן אדוני ליורשו.