ויקרא כז, יח

ואם אחר היבל יקדיש. וכן אם הקדישה משנת היובל ונשתהה ביד גזבר ובא זה לגאלה אחר היובל:

וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת. כפי חשבון כיצד, הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל, הרי שקל לכל שנה, ושקל יתר בין כלן, והשקל ארבעים ושמנה פונדיונין, הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכלן, ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט, והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל:

ונגרע מערכך. מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון:

וְאִם בָּתַר יוֹבֵלָא יַקְדֵשׁ חַקְלֵהּ וִיחַשֵׁב לֵהּ כַּהֲנָא יָת כַּסְפָּא עַל מֵימַר שְׁנַיָא דְאִשְׁתָּאָרָן עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וְיִתִּמְנַע מִפֻּרְסָנֵהּ

וְאִין בָּתַר יוֹבֵלָא יַקְדִישׁ חַקְלֵיהּ וִידַיֵיק לֵיהּ כַּהֲנָא יַת סְכוּם כַּסְפָּא כְּמִיסַת שְׁנַיָיא דְמִשְׁתַּיְירָן עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וּמְנַכֵּי לֵיהּ מִן עֲלוֹיֵיהּ

ונגרע מערכך. מה שהלך אחר היובל:

על פי השנים הנותרות. לא כתיב כאן שני תבואות דאפילו שביעית נחשב לסלע ופונדיון לשנה. שהרי מכ״מ גדל מאומה גם בלי עבודה:

ונגרע מערכך. אין הלשון מדויק. ונתן בערכך מיבעי. שהרי מיירי בחשבון שנים הנותרות. ונראה שהוא כמו או ונגרע מערכך. פי׳ אם יצא רוב היובל עד שמיעוט השנים מיקרי הנותרות אז יחשב עפ״י שנים הנותרות או להיפך שלא יצא מיובל כ״א איזה שנים אזי ונגרע מזה הסך של חמשים שקל. ולא נימא דרק בלא נשאר כ״א מעט שנים ביובל נחשב לפי השנים משא״כ בחסר איזה שנה או שנתים:

ג פירוש מה שאמר הכתוב וחשב לו הכהן וגו' ואינו נותן כל החמשים שקל לאו דוקא כשיהיה הקדש מאוחר משנת היובל גם אם יהיה ההקדש מיד אחר שנת היובל אלא שהגואל לא בא לגאול אלא אחר כמה שנים משהקדיש והכתוב כתב האחד והוא הדין למי שבא אחר שהקדיש כמה שנים:

ד כלומר הכרעה לכל סלע. ופרוטרוט לשון פרוטה כלומר על יד על יד:

ה שאותן שנים נשתהה ביד הקדש לפיכך מונין לו מאותן שנים שהרי מה שצריך הגואל ליתן אינו אלא כפי המנין שמשנת הפדיון עד שנת היובל שהגואל אוכל פירותיו לא כפי מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון שאינו אוכל פירותיו: