ויקרא כד, ט

והיתה. המנחה הזאת, שכל דבר הבא מן התבואה בכלל מנחה הוא:

ואכלהו. מוסב על הלחם, שהוא לשון זכר:

וּתְהֵי לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי וְיֵכְלֻנֵהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא לֵהּ מִקֻרְבָּנַיָא דַיְיָ קְיַם עָלָם

וּתְהֵי לְאַהֲרן וְלִבְנוֹי וְיֵכְלוּנֵיהּ מִן בָּתַר אִסְתַּלְקוּתֵיהּ מֵעַל פָּתוֹרָא בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרוּם קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא לֵיהּ מִקוּרְבָּנַיָא דַיְיָ קְיַים עֲלָם

והיתה לאהרן ולבניו המנחה הזאת שכל דבר הבא מן התבואה בכלל מנחה הוא ואכלוהו מוסב על הלחם לשון רש"י (רש"י על ויקרא כ״ד:ט׳) ויתכן כי "והיתה" על כל אחת מן המערכות ועל דרך האמת והיתה לאהרן ולבניו ברית עולם כדרך בריתי היתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב ה):

לאהרן ולבניו. כל בני ביתו:

חק עולם. כ״פ נתבאר דחק לישני דמזוני כדאיתא ביצה רפ״ב והכי משמעו כאן דלחה״פ מביא מזון ושפע ברכה בעולם: