ויקרא כב, ד

מזרע אהרן. אין לי אלא זרעו, גופו מנין, תלמוד לומר והוא צרוע, שיכול הואיל ומקריב אונן יקריב צרוע וזב, תלמוד לומר והוא:

עד אשר יטהר. ביאת השמש, או אינו אלא טבילה, נאמר כאן וטהר, ונאמר למטה וטהר (פסוק ז) ובא השמש וטהר, מה להלן ביאת שמש, אף כאן ביאת שמש:

בכל טמא נפש. במי שנטמא במת:

גְבַר גְבַר מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן וְהוּא סְגִיר אוֹ דָאִיב בְּקוּדְשַׁיָא לָא יֵיכוּל עַד דִי יִדְכֵּי וּדְיִקְרַב בְּכָל טְמֵא נַפְשָׁא אוֹ גְבַר דִי תִפּוֹק מִנֵהּ שִׁכְבַת זַרְעָא

גְבַר טְלֵי אוֹ גְבַר סִיב מִזַרְעָא דְאַהֲרן וְהוּא מְצָרְעָא אוֹ דַיֵיב בְּקוּדְשַׁיָא לָא יֵיכוֹל עַד זְמַן דְמִידְכֵּי וּדְיִקְרַב בְּכָל סוֹאֲבַת בַּר נַשׁ אוֹ גְבַר דְתִפּוֹק מִינֵיהּ שִׁכְבַת זַרְעָא

עד אשר יטהר. ימי טהרתו:

והוא צרוע או זב לא זו אף זו קאמר לא מבעיא מצורע אלא אפי׳ זב אסור ולא מבעיא זב שטומאתו יוצאה מגופו אלא אפילו טמא מת אסור ולא מבעיא טמא מת שטמא טומאת ז׳ אלא אפילו בעל קרי שאינו טמא רק טומאת ערב אסור ולא מבעיא בעל קרי שהטומאה מגופו אלא אפילו טמא טומאת מגע אסור.

עד אשר יטהר מה טהרה האמורה למטה ביאת שמש אף כאן ביאת שמש.

מזרע אהרן. הצרך להזכירם פעם שניה, לומר שהם דוקא הוא שישנם בהערב שמש, אבל קדשים שאוכלים ישראל שהם (השלמים) [מעשר שני] אין צריכים הערב שמש, כך דרשו בתורת כהנים.

ואמרו והוא צרוע, דרשו בתורת כהנים וזה לשונם: אין לי אלא זרעו, עצמו מנין? תלמוד לומר ״והוא״ וגומר, עד כאן. הנה בדין זה אי אפשר לומר מה שפרשנו בפסוק (ויקרא כא:ז) ״איש מזרעך״, כי ה׳ ישמר, לצד שיש כאן גם כן ״אשר תצא ממנו שכבת זרע״, ואהרן מצינו שלא פרש מאשתו, ואם לא היה אומר ״והוא״ היה מקום לומר שאהרן יאכל הקדשים בטמאה, תלמוד לומר ״והוא״. וכיון שנתרבה אהרן נתרבו גם כן בניו, ומעתה פסוק ראשון שאמר ״איש מזרעך אשר יהיה בו מום״ ולא נתרבה אהרן, אמור מעתה שאינו בכלל, והוא מטעם שהוא מבטח שישמרהו ה׳ לו ולבניו שלא יפול בהם מום, וכמו שכתבתי.

בקדשים. היינו קדשי הגבול. ובזה מיירי בכל הפ׳ ואילך. מש״ה פירש כל מיני טומאות החמור חמור תחלה. מתחלה טומאת הגוף דחמור מטומאת מגע. וטומאת שבעה חמור מטומאת ערב. וזהו צרוע או זב. המה טמאי הגוף וגם שבעה:

והנוגע בכל טמא נפש. הוא טומאת שבעה לחוד. ופי׳ בכל טמא נפש בכל אופנים היינו עצם כשעורה של מת או כזית בשר המת :

או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע. הוא טומאת הגוף אבל רק טומאת ערב: