ויקרא כב, לא

ושמרתם. זו המשנה:

ועשיתם. זה המעשה:

וְתִטְרוּן פִּקוּדַי וְתַעֲבְּדוּן יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ

וְתִטְרוּן יַת פִּיקוּדַי וְתַעַבְדוּן יַתְהוֹן אֲנָא יְיָ דִיהַב אֲגַר טַב לְנַטְרֵי פִּקוּדַי וְאוֹרַיְיתָי

וטעם ושמרתם מצותי בכאן יזהיר את ישראל לשמור המצות שיזהרו בקרבנות במומים ובמחוסרי הזמן קודם שבעה ויום שנשחטה האם ולעשות הזבחים והתודה ולשחטם לרצון ויכלול כל המצות ביחד וכבר הזכיר למעלה בחוקים ובמשפטים (ויקרא י״ט:ל״ז) ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ואמר לא תחללו את שם קדשי להיות בכם נוכל וזובח משחת לה' כמו שאמר בבני אהרן (ויקרא כ״ב:ב׳) ולא יחללו את שם קדשי שיזהיר בקרבנות מן הטומאה או המומין:

ושמרתם מצותי. בלב:

ועשיתם אתם אני ה׳. שאחקור מה שיש בלב ואראה כל העשוי:

ועשיתם אתם אני ה' חוקר לבות ורואה את כל העשוי.

ושמרתם מצותי וגו׳. לשון השאלתות דחנוכה כבר אמרה תורה ושמרתם מצותי ועשיתם אותם ובאו חכמים ופירשו וחקרו ועשו סייג לתורה עכ״ל. עמד רבינו על שתי כוונות בזה המקרא בפי׳ מצותי. חדא כדעת תלמוד בבלי ברכות ד״ה עה״פ ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. והמצוה זו משנה. ופי׳ מצוה בקבלה בע״פ. ואמרה תורה אשר בימי מועדים תשמרו המקובלות ועשיתם חדשות וכמש״כ לעיל י״ח ה׳ במשמעות עשיה בכ״מ. והיינו דתניא בכ״מ שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח כו׳. והיינו חקירות חדשות. וזהו דבר השאלתות ופירשו וחקרו. פירשו במה שהיו מקובלים מכבר וחקרו חדשות. הא חדא. עוד יש לפרש עפ״י דעת הירושל׳ ברכות פ״ז ע״ז הפסוק ואתנה לך וגו׳ אתקש מצות לתורה מה תורה טעונה ברכה אף מצות טעון ברכה לפניה וכמו שביארנו בס״ד בזה המקרא שם. הא מיהא לדעת הירושלמי יש לפרש ושמרתם מצותי. מצות מעשה הכתובין בפ׳ מועדי ה׳. ועשיתם אותם תעשו סייג לתורה כדי שיהיו נשמרין יפה :

י רוצה לומר ששונה ושומר כל המצות בלב, ואחר כך ועשיתם מה ששמור בלב כי לעולם הפעולה אחר המחשבה דהיינו השמירה בלב: