ויקרא כ, יט

וערות אחות אמך וגו'. שנה הכתוב באזהרתן, לומר שהזהר עליהן בין על אחות אביו ואמו מן האב בין על אחיותיהן מן האם, אבל ערות אשת אחי אביו לא הזהר אלא על אשת אחי אביו מן האב:

וְעֶרְיַת אֲחַת אִמָךְ וַאֲחַת אָבוּךְ לָא תְגַלֵי אֲרֵי יָת קָרִיבֵהּ גַלִי חוֹבְהֶן יְקַבְּלוּן

וְעֶרְיַת אֲחַת אִמָךְ וַאֲחַת אַבָּךְ לָא תִבְזֵי אֲרוּם יַת קְרֵיבֵיהּ בִּישְרֵיהּ בְּזֵי חוֹבֵיהוֹן יְקַבְּלוּן בְּמוֹתָנָא יְסוּפוּן

וערות אחות אמך. טעמו כבר הזהרתי לא תגלה והנה המגלה את הערוה הערה שארו:

עונם ישאו. אם הדבר ברצונם לא הזכיר עונש אחות האב גם לא הזכיר כלל עונש שתי אחיות והמשכיל יבין גם דברי הקבלה אמת:

כי את שארו הערה אם היא ארוסה.

עונם ישאו אם ברצון שניהם.

כי את שארו הערה. איתא ביבמות דנ״ד דבא לרבות העראה בבהמה. והא דלא כתיב כאן מקור כמו באדם במקרא הקודם ביאר בנוב״ת חאה״ע סי׳ כ״ג דמשום דבהמה אין לה פרוזדור כמו אדם וכל המראה הוא במקור משא״כ אשה הוצרך הכתוב לפרש דדוקא מקורה הערה ולא בפרוזדור: