ויקרא כ, טז

וְאִתְּתָא דִי תִקְרַב לְכָל בְּעִירָא לְמִשְׁלַט בַּהּ וְתִקְטוֹל יָת אִתְּתָא וְיָת בְּעִירָא אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קְטָלָא חַיָבִין

וְאִתְּתָא דִי תִקְרַב לְצֵיד כָּל בְּעִירָא לְמִתְהַנְיָא מִינָהּ וְתִקְטְלוּן יַת אִיתְּתָא בְּאַטְלוּת אַבְנִין וְיַת בְּעִירָא בְּקוֹלְפֵי אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן דִין קְטוֹל חַיָיבִין

לרבעה. שם הפעל ואם הוא בחיר״ק כמו בשברי לכם כי משקלי שמות הפועלים הם משתנים:

לרבעה לא מפיק ה״א.

מות יומתו דמיהם בם משום שאף הבהמה פשעה ופרצה גדרו של עולם כעין הבהמות של דור המבול והאשה לא הכריחתה דאין קושי אלא לדעת אבל גבי איש הבא על הבהמה לא כתיב דמיהם בם דהבהמה לא פשעה אם בא האיש עליה.

דמיהם בם. וגבי איש הבא על הבהמה לא כתב הכי דהתם הבהמה לא פשעה אם האיש בא עליה, אבל הבהמה הבאה על האשה פשעה, דאין האשה יכולה להכריחה דאין קשוי אלא לדעת, אבל הבהמה פרצה גדרו של עולם לבא על מין שאינו מינה, וזהו השחתה שעשו הבהמות במבול: