ויקרא יח, כח

ולא תקיא הארץ אתכם. משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקימת עוברי עברה ותרגומו ולא תרוקין, לשון רקון, מריקה עצמה מהם:

וְלָא תְרוֹקֵן אַרְעָא יָתְכוֹן בְּסָאֳבֵיכוֹן יָתָהּ כְּמָא דְרוֹקֵינַת יָת עַמְמַיָא דִי קֳדָמֵיכוֹן

וְלָא תִפְלוֹט אַרְעָא יַתְכוֹן בְּסָאוֹבְכוּן יָתָהּ הֵיכְמָא דִפְלָטַת יַת עַמָא דִקְדָמֵיכוֹן

וְלָא תִפְלוֹט אַרְעָא יַתְכוֹן:

כאשר קאה. פועל עבר מגזרת שתו ושכרו וקיו כי אותיות אהו״י מתחלפים ויש ארץ לשון זכר נעתם ארץ ולא נשא אותם הארץ או חסר מלת היא כאילו הוא כאשר היא קאה כמו באה עם הצאן:

ולא תקיא אתכם כאשר קאה את הגוי. ובזה האופן לא תקיא הארץ אתכם באותו ענין רע שהיא קאה עתה את הגוים:

ולא תקיא הארץ. דבק עם פסוק שאחריו כי כל אשר יעשה, וכאלו אמר לא תקיא הארץ אתכם בלבד כאשר קאה כלומר אל תחשבו שתהיו נפטרין בכך אך תענשו בעונש כרת.

ולא תקיא הארץ אתכם, כלומר לא די לכם שילום פרעון בהקאה בלבד אלא מאי כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות.

כאשר קאה מצינו לשון זכר על נקבה ולא נשא אותם הארץ נעתם ארץ ישוב אל הארץ. וי״מ שהמליצה חסרה תיבת היא, כאלו כתוב כאשר קאה היא את הגוי. דוגמא ורחל באה עם הצאן.

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה. פי' ולא תקיא הארץ אתכם בנחת ובענין טוב כמו הגוים אשר טמאו אותה אדרבה בענין רע מהם למה כי אתם נכנסים במסורת הברית ואם ח"ו תטמאו הארץ יש להפרע מכם כפלי כפלים ואף כי עדיין לא כבשוה מה שנדר הקב"ה הרי הוא כעשוי שנא' ויאמר לאברהם לזרעך נתתי את הארץ הזאת ועדיין לא נתן והי"ל לו' נדרתי:

ולא תקיא הארץ אתכם אמר הרמב"ן ז"ל כי כל הארץ נתן השם לשרים של מעלה שנא' אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים אבל ארץ ישראל לא ניתנה לשום שר שבעולם כי ביד השם היא לעולם שנאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואע"פ שאמר הכתוב כי אם מיכאל שרכם לא שימשול על ארץ ישראל אלא מלמד זכות על ישראל ולפיכך כשמזכיר על או"ה דינן מזכיר ע"ז שהרי בענין האדונות כיון שנתן האדונות ביד אדונים שרי מעלה הם יקנאו לכבודם וזהו שאין ארץ ישראל מקבלת אומה אחרת שנאמר ויורם את משפט אלהי הארץ וכן נאמר ושממו עליה אויביכם היושבים בה שתהא לעולם חרבה ושממה בידם עד שתחזור לנו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו:

מה שאנו קורים בעריות במנחת יוה"ך לפי שנפשו של אדם היא מעונה ביום כפור בעת ההיא בעת המנחה וגם ביום הכפורים יש הרבה נשים שהם מתקשטות לכבוד היום והם נכשלים בהם כל ימות השנה וגם נכשלו בעריות לפיכך קורין בהם כדי להשיב לב לחזור בתשובה:

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה. כלומר, כדי שלא תקיא הארץ אתכם על ידי הטומאות שתעשו עליה, אני מזהיר עליכם שתשמרו מצותי וחוקותי ולא תטמאו אותה, שאם תטמאו ודאי תקיא כאשר קאה [את] הגוי:

ולא תקיא הארץ אתכם פשט הפסוק הוא ולא תעשו מכל התועבות האלה ולא תקיא הארץ אתכם ואם תעשו תקיא ונוכל לפרש שהכוונה ואם תעשו התועבות האלה לא תקיא הארץ אתכם לבד אלא גם עונש אחר גדול מזה כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם:

ולא תקיא וגו׳ כאשר קאה וגו׳. לא הספיק מה שאמר למעלה ״ותקיא הארץ״, לזרז ביותר, על דרך מה שדרש רבי אליעזר בן עזריה בפרשת אחרי מות (תורת כהנים, אחרי מות, פרשה ט): משל לחולה שנכנס אצלו הרופא וכו׳, אל תאכל צונן וכו׳, שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר וכו׳, עד כאן. כמו כן במה שלפנינו נתכון ה׳ לזרז ישראל ביותר.

ולא תקיא הארץ אתכם. לפי הפשט נראה ממקרא הסמוך כי כל אשר יעשה וגו׳ ונכרתו וגו׳ דה״פ שלא תחשבו דעריות לא יהא גורם אלא גלות כמו שקאה הארץ את הגוי אשר לפניכם שכמה מהם יצאו מא״י ולא רצו להלחם אבל לא כן יהיה עמכם אלא כל אשר יעשה וגו׳ ונכרתו וגו׳. כך היה נראה עיקר הפשט. איברא חז״ל לא פירשו הכי בשבת פ״ב ולמדו מכאן דעריות מגלה ישראל מן הארץ. הרי מפרשי ולא תקיא. היינו שטומאה זו יגרום שתקיא הארץ אתכם כמו העמים אשר לפניכם. אמנם שני הפירושים מוכרחים. שהרי המקרא קאי על שני האופנים שביארנו. א׳ ע״י נימוסי המדינה. והב׳ ע״י תאוה. ומזהיר הכתוב על הכלל כפי׳ הגמ׳ שלא יגרום גלות. והפי׳ מוכרח ממה דכתיב להלן כ׳ כ״ב ע״ש. ועל הפרט אם יהיו יחידים חוטאים בתאוה לא יהיו כמו אנשים יחידים משארי אוה״ע שהיה בא״י וקאה אותם. אלא יהיו נכרתים והיינו דכתיב מקרב עמם תניא בת״כ ועמם שלום. פי׳ אימתי המה נכרתים כשכל העם אינם חוטאים משא״כ אם כולם חוטאים בעריות הרי אלו גולים מן הארץ כדברינו:

ו דלפי פשוטו של מקרא משמע שלא תקיא הארץ את ישראל אפילו אם יטמאו אותה כאשר קאה את הגוי שטימאו אותה ואם כן מה גיזם להם שישמרו את החקים והמשפטים לכן הביא משל לבן מלכים וכו' כלומר שאתם תהיו כמו בני מלכים שאם יאכל דבר מאוס מיד מקיא מפני שהוא מפונק וכך אם אתם תטמאו את הארץ מיד תקיא אתכם ולא תאריכו ימים על האדמה כמו הגוי אשר לפניכם שהאריכו ימים על האדמה אף שעשו כל התועבות האלה אבל אתם אם תעשו התועבות האלה מיד תקיא אתכם: