ויקרא יח, יח

אל אחתה. שתיהן כאחת:

לצרר. לשון צרה לעשות את זו צרה לזו:

בחייה. למדך שאם גרשה לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים:

וְאִתְּתָא עִם אֲחָתָהּ לָא תִסָב לְעָקָאָה לְגַלָאָה עֶרְיְתָהּ עֲלָהּ בְּחַיָיהָא

וְאִתְּתָא בְּחַיֵי אָחָתָא לָא תִיסַב לְאַעֲקָא לָהּ לְבַזָאָה עֶרְיְיתָהּ עֲלָהּ כָּל יוֹמֵי חַיָיהָא

לצרור לגלות ערותה עליה בחייה ובכאן יפרש הכתוב טעם האיסור יאמר שאינו ראוי שתקח אשה אל אחותה לצרור אותן זו לזו כי הן ראויות שתהיינה אוהבות זו את זו לא שתהיינה צרות ולא אמר כן באשה ובתה (ויקרא י״ח:י״ז) ואשה ואמה (ויקרא כ׳:י״ד) כי הנה שאר ואסורות אפילו לאחר מיתה:

לצרור. מגזרת וכעסתה צרתה והנה לא הזכיר בפרשת קדושים עונש השוכב עם שתי אחיות כאשר לא הזכיר עונש השוכב עם בת בנו ועם בת בתו וטעם המפרש כי רחל ולאה לא היו אחיות וראייתו כי את כל התועבות האל וזו איננה ראיה גמורה והשואל איך יעניש השם על דבר שלא הזהיר יש משיבים כי בני נח נצטוו על העריות האלה ואחרים אמרו אף על פי שהכתוב אמר כל התועבות האל בשם כלל אין הפירוש על כולם כי אם על רובם ודעתי תדענה בפרשת וילך משה:

לצרור - כמו: וכעסתה צרתה. שתי נשים לאיש אחד נקראו צרות זו לזו.

לא תקח לצרור. אמר כי לולא זה לא היה אוסר אחות אשה מאחר שאינה יוצאת ירך האשה ושהאשה עצמה מותרת אבל אסר אותה כדי שלא תהיינה צרות ולכן לא אסרה זולתי בחיי אחותה ולא כן בכל שאר העריות:

עליה בחייה גימטריא אף היבמה (עם האותיות):

ואשה אל אחותה לא תקח. כאלו אמר לא תשכב, כי הביאה יכנה אותה הכתוב פעם בלשון שכיבה ופעם בלשון קיחה ופעם בלשון ידיעה, כי אין לומר שתהיה קיחה זו בכסף קדושין אבל שלא בכסף קדושין מותר, שהרי אסור הוא לשכב עם אשה ואחותה בכל ענין, וכן בסדר קדושים (ויקרא כ׳:י״ד) כתיב ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא, ואיש אשר יקח את אחותו, ואיש אשר יקח את אשת אחיו, שענין כלם אשר ישכב.

ואשה אל אחתה עם אחותה כמו אל חלליהם דיהושע.

לא תקח לצרר אל תגרום שתהיינה שתיהן צרורות בחייהן אלמנות חיות שכל אחת מהן אוסרת חברתה לשון ותהיינה צרורות אלמנות חיות.

לגלות ערותה של השנית עם הראשונה בחייה.

עליה עמה כמו על שדה הארץ יחשב.

לצרר. דבר קשה הוא ששתי אחיות שהן אהובות זו לזו ואתה תכנוס אותה בביתך שתהא צרות זו לזו ומתקנא[ות] זו בזו ומתקוטטות זו עם זו, ואפילו אם יגרש האחת אסור באחותה שאם תבא לביתה תקנא בה. אבל לאחר מיתה גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה:

ד כדתנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות מדכתיב אשה אל אחותה לא תקח לא יהא לך לקוחין אפילו באחת מהן. ופירוש אל אחותה כמו על ופירושו כמו עם אחותה כמו על נשיו שפירושו עם נשיו:

ה (דבק טוב) דאם לא כן בחייה למה לי הא כבר כתיב אל אחותה דמשמע שתיהן כאחת: