פרשת מצורע · ויקרא פרק יד פסוק מט
ויקרא יד, מט
וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת־הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,802 · 11 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יד4 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · בכור שור
תרגום אונקלוס לויקרא יד, מט
וְיִסַב לְדַכָּאָה יָת בֵּיתָא תַּרְתֵּין צִפֲּרִין וְאָעָא דְאַרְזָא וּצְבַע זְהוֹרִי וְאֵזוֹבָא
תרגום יונתן לויקרא יד, מט
וְיִסַב לְדַכָּאָה יַת בֵּיתָא תַּרְתֵּין צִפְּרִין וְקֵיסָא דְאַרְזָא וּצְבַע זְהוֹרֵי וְאֵיזוֹבָא
אבן עזרא על ויקרא יד, מט
ולקח. בחבירו:
בכור שור על ויקרא יד, מט
ולקח לחטא. כמו שעושה לטהרת המצורע. ונראה שלאחר וקצה וחלץ וטח, מניח את הבית שבעה אולי יחזר הנגע, זהו פירוש הפרשה לפי פשוטה ולפי סדר המקראות. אבל רבותינו אמרו שזה שכתב: ובא הכהן וראה והנה פשה, שלא במקומו נכתב, ואלעיל קאי, דקאמר שאם פשה חולץ וקוצה וטח, והשתא דקאמר שאם לא פשה בשבוע ראשון שמסגיר אותו בשבוע שני, ואם פשה בשני חולץ וקוצה וטח, ולפיכך אמר לשון ופשה. וזהו דתנא דבי ר' ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן, מה להלן חולץ וקוצה וטח ונותן שבוע להסגיר, אף כאן. ואם עמד בזה ובזה, שלא פשה לא בשבוע ראשון ולא בשבוע שני, חולץ וקוצה וטח [ו]נותן שבוע להסגירו, שאין בנגעים יותר מג' שבועות בהסגר. ואם תאמר: מאחר שבשבוע שני בין פשה בין לא פשה חולץ וקוצה וטח, למה הסגיר בשני, איכא למימר, שמא ירפא ויעבר מראה הנגע. והאי דקאמר ופשה דהאי קרא דשבוע שני, אפילו פשה קאמר, אפילו פשה אינו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן שבוע ואינו נותץ מיד, כדילפינן מושב ובא; והוא הדין לעמד בשני שאינו נותץ את הבית, אלא חולץ וקוצה [וטח] ואינו נותץ אלא אם כן פרח אחר שהלך וקצה וטח. ואינו מטהר אלא (א"כ) לאחר שחלץ וקצה וטח ולא שב, כי אז נרפא, כדכתיב: כי נרפא הנגע, אינו מטהר אלא ברפוי. והכי הסדר: אם פשה בראשון חולץ, ואם לא פשה הראשון חוזר ומסגיר, בשני בין פשה ובין לא פשה (בשני) חולץ וקוצה, ולאחר החליצה מסגיר, פרח נותץ, לא פרח מטהר, (ציפורי' ועיץ ארז ושני תולעת כן פרשו רבותינו, והן והן הדברים שנאמרו בסיני:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְלָקַח | לָקַח פועל | ל-ק-ח | 144 |
| לְחַטֵּא | חָטָא פועל | ח-ט-א | 48 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| הַבַּיִת | בַּיִת שם עצם | ב-י-ן | 417 |
| שְׁתֵּי | שְׁנַיִם שם עצם | ש-נ-ה | 710 |
| צִפֳּרִים | צִפּוֹר שם עצם | צ-פ-ר | 420 |
| וְעֵץ | עֵץ שם עצם | ע-צ-ה | 166 |
| אֶרֶז | אֶרֶז שם עצם | א-ר-ז | 208 |
| וּשְׁנִי | שָׁנִי שם עצם | ש-נ-ה | 366 |
| תוֹלַעַת | תּוֹלָע שם עצם | ת-ל-ע | 906 |
| וְאֵזֹב | אֵזוֹב שם עצם | 16 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Leviticus – Onkelos Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Leviticus – Targum Jonathan on Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ד (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.