דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת וארא · שמות פרק ז פסוק ג

שמות ז, ג

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

גימטריה של הפסוק כולו: 4,722 · 12 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ז

14 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על שמות ז, ג

ואני אקשה. מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באמות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו אתם את גבורותי וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא מביא פרענות על האמות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה:

תרגום אונקלוס לשמות ז, ג

וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרְעֹה וְאַסְגֵיתִי יָת אַתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

תרגום יונתן לשמות ז, ג

וַאֲנָא אַקְשֵׁי יַת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְאַסְגֵי יַת אַתְוָותַי וְיַת תִמְהַיַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם

רמב"ן על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה אמרו במדרש רבה (שמו"ר ה ו) גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין תחת שהעבידם בעבודה קשה ועוד שם (יג ד) כי אני הכבדתי את לבו (להלן י א) אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין אלא אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד) מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא כך פרעה הרשע כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקב"ה אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל אם השם הקשה את לבו מה פשעו ויש בו שני טעמים ושניהם אמת האחד כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים ולפי מעשיו הראשונים נדון והטעם השני כי היו חצי המכות עליו בפשעו כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג כב ח טו) ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח ט ז) הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות לא לעשות רצון בוראו ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (יחזקאל לח כג) ואשר אמר קודם המכות (לעיל ד כא) ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות כענין שאמר (לעיל ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (להלן יד ח) כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א)

אבן עזרא על שמות ז, ג

ואני אקשה. יש לשאול אם השם הקשה את לבו מה' פשעו ומה חטאתו. והתשוב' כי השם נתן חכמה לאדם ונטע בלבו שכל לקבל כח עליון להוסיף על טובתו או לחסר מרעתו. וזה אפרש בפרשת כי תשא ובפסוק מי יתן והיה לבבם זה. והנה טעם אקשה את לבו למען רבות מופתי. ורבי ישועה אמר כי טעם אקשה את לבו לסבול את המכות. ולא דבר נכונה:

ספורנו על שמות ז, ג

ואני אקשה. הנה בהיות האל חפץ בתשובת רשעים ולא במיתתם, כאמרו חי אני נאם ה', אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה, אמר שירבה את אותותיו ואת מופתיו, וזה להשיב את המצרים בתשובה, בהודיע להם גדלו וחסדו באותות ובמופתים, כאמרו בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כחי ועם זה היתה הכונה שישראל יראו וייראו, כאמרו למען שיתי אותותי אלה בקרבו, ולמען תספר, ואין ספק שלולא הכבדת הלב היה פרעה משלח את ישראל בלי ספק, לא על צד תשובה והכנעה לאל יתברך, שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו, אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות, כמו שהגידו עבדיו באמרם הטרם תדע כי אבדה מצרים וזאת לא היתה תשובה כלל. אבל אם היה פרעה חפץ להכנע לאל יתברך, ולשוב אליו בתשובה שלמה, לא היה לו מזה שום מונע. והנה אמר האל יתברך ואני אקשה את לב פרעה, שיתאמץ לסבול המכות ולא ישלח מיראת המכות את ישראל, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, שמהם יכירו גדלי וטובי וישובו המצרים באיזו תשובה אמתית. ולמען תספר אתה ישראל הרואה בצרתם, באזני בנך להודיע שכל אלה יפעל אל עם גבר להשיבו אליו, וזה כשיפשפשו במעשיהם בבוא עליהם איזה פורענות:

בעל הטורים על שמות ז, ג

ואני אקשה ועליו נאמר עם עקש תתפתל עקש בגי' מלך מצרים:

רבנו בחיי על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה. רבים שואלים בכאן אם הקב"ה היה מקשה את לבו שלא ישלח אותם למה הרבה עליהם המכות הגדולות ההם חנם והנה זה חמס כפי הנראה והש"י צדיק לא יעשה עולה, ואם היה קושי הלב והסרוב לבלתי שלחם ממנו ומאתו איך היה מענישו על קושי לבו בכל המכות ההן, והתשובה בזה כי פרעה היה רשע מצד אחר והיה חוטא כבר ואילו היה חטאו מניעו לשלח את בני ישראל והקב"ה מחזק את לבו באותה מניעה ומענישו עליה היה בזה חמס אבל החטא לפרעה מבואר בכתוב שאמר (שמות א) הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו וכיון שהיה רשע וכופר מעצמו והזיד עליהם הוא ועמו נתחייב למנוע ממנו דרכי התשובה הוא שהיה הקב"ה נותן בלבו שלא ישלחם כי אם היו חוזרין בתשובה אי אפשר להענישם והראיה מאנשי נינוה ועל כן הוצרך למנוע מהם דרכי התשובה ואמר ואני אקשה את לב פרעה כן כתב הרמב"ן ז"ל.

ובמדרש ואני אקשה את לב פרעה אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין אלא אם ללצים. הוא יליץ מתרה בו פעם ראשונה שניה שלישית ואינו חוזר בו הוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא, כך פרעה הרשע כיון ששגר הקב"ה אצלו ה' פעמים ולא השגיח על דבריו אמרו לו הקב"ה אתה הקשית ערפך והכבדת לבך הריני מוסיף טומאה על טומאתך.

ולפי המדרש הזה יהיה פירוש ואני אקשה את לב פרעה, באחרונה, כי בחמשה מכות ראשונות לא נאמר בהם רק ויחזק לב פרעה ויכבד פרעה את לבו והנה לא רצה לשלחם לכבוד השם יתברך, אבל כאשר גברו עליו המכות ונלאה לסבול אותן רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות לא לעשות רצון בוראו, אבל בה' אחרונות נאמר בהן ויחזק ה' את לב פרעה כי הקשה ה' את לבו למען ספר שמו בכל הארץ וכענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי וגו'.

ודע כי קושי הלב הזה כבר נרמז למשה בתחלת נבואתו בפרשת הסנה הוא שכתוב (שמות ג) וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל, המשיל הכתוב רבוי הצרות והמכות באש והמשיל את פרעה הרשע בקוץ שהוא הסנה, ונרמז לו למשה מזה מה שעתיד הקב"ה להקשות לבו של פרעה שלא יכנע מפני המכות כשם שהסנה איננו אכל מפני האש, וזהו שאמר לו מתוך מראה זו של סנה ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וכמו שכתבתי שם.

חזקוני על שמות ז, ג

ואני אקשה. פרש״י בחמש מכות ראשונות לא נאמר ויחזק ה׳ אלא ויחזק לב פרעה, ומה שכתוב במכת ברד ויחזק לב פרעה אעפ״י שהיא מחמש מכות אחרונות לפי שכתוב אבתריה כי אני הכבדתי את לבו, כלומר החזקתי כבר במכת ברד והרי הוא כאלו כתיב ביה ויחזק ה׳ את לב פרעה, והטעם כמו שפרש״י מאחר שלא נכנע בחמש ראשונות הקשה הקב״ה רוחו ולבבו בחמש אחרונות, ואם היה פרעה פטרן לישראל לא היה הקב״ה מקבלו עד שיראה גבורותיו.

בכור שור על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה. כדי להרבות מכותי עליו להגדיל שמי ולנקום נקמת עמי:

תולדות יצחק על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה כח לסבול המכות וכן ויחזק ה' את לב פרעה:

העמק דבר על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה. כבר הודיע ה׳ למשה לעיל ג׳ י״ט ואני ידעתי וגו׳. אבל הוסיף כאן לפי דבר ה׳ שיהא מוראו של משה על פרעה כמו אלהים. א״כ ידע היטב שלא יפול מדבריך מאומה וא״כ היאך לא יהי נחת מדבריך. ע״ז אמר ה׳ שבאמת מצד הסברא הוא פלא. אבל אני אקשה וגו׳ והוא ג״כ מפלאות תמים דעים ית׳ שהחזיק את דעו כדי. והרביתי את אתתי. המה הידיעות שבאו עליהם המכות לאות כי כן הוא. כמו שאמר ה׳ בזאת תדע כי אני ה׳. למען תדע כי אין כה׳ אלהינו. למען תדע כי אני ה׳ בקרב הארץ. בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. למען תדע כי לה׳ הארץ. וכמו שיבואר בכל ידיעה במקומו משמעה. וע״ע להלן י׳ א׳ מש״כ. והיינו דכתיב בתהלים ק״ה שמו בם דברי אותותיו. הדברים הם אותותיו:

ואת מופתי. היינו דברים נפלאים המפתים את הלב להיות נכנע וע׳ להלן מקרא ט׳:

מלבי"ם על שמות ז, ג

ואני אקשה את לב פרעה. כבר בארתי למעלה (דף כ"א) שקושי לב מורה שלא ירך לבו בעת ההתראה, שהגם שאהרן ידבר ויתרה בו לא יירא ולא יחת, ועי"כ והרביתי את אותותי ואת מופתי, ומבואר אצלי שיש הבדל בין אות ובין מופת, האות א"צ שיהיה דבר יוצא מדרך הטבע רק שיהיה סימן אל דבר אחר, והמופת הוא דבר זר מפליא רואים, ויצויר שתי הלשונות על דבר אחד, למשל מה שנתהפך המטה לנחש קורא אצל ישראל בשם אות, ואצל פרעה קראו מופת, כי ישראל האמינו בה' וידעו כי יכול לשנות טבעי הדברים ולא היה אצלם מופת רק אות שמשה הוא השליח, ופרעה שלא האמין שה' יש יכולת בידו לשנות את הטבע היה אצלו מופת, ולא היה אות כי לא קבל הדברים, ועפ"ז המכות שבאו בהתראה נקראו אתות כי היו לאות על מציאות ה' ועל השגחתו ויכלתו, ומכות כנים שחין חשך שבאו שלא בהתראה היו מופת ולא אות, ויבואר לקמן שהיו משולשות ועז"א והרביתי כי סתם רבים אינו פחות משלשה:

שפתי חכמים על שמות ז, ג

ס דהא ודאי הוא שפרעה ימרוד בו מאחר שהוא מחזק את לבו וכי דרך של הקב"ה כן שיתן בדעתו של אדם שיעבור על רצונו ל"פ וגלוי וכו':

ע ר"ל ואי לא אקשה את לבו אז בודאי שיעשה תשובה וגלוי לפני שלא יעשו תשובה שלימה בלב שלם ואם אביא מכות ופורעניות עליו אז יאמרו הבריות כך מדתו של הקב"ה שמביא פורעניות על מי שחוזר בתשובה והם לא יודעין שאינו חוזר בתשובה בלב שלם לכן אקשה את לבו כדי שלא יחזור בתשובה כלל ואז יכול אני להרבות מופתי להביא פורעניות עליו לעיני כל אדם:

פ דייק מדכתיב בקרא והרביתי את אותותי דמשמע מן הקרא שיביא עליו מכות ועונשים יותר על מה שחטא וא"כ קשה למה הוא רוצה להביא עליו מכות יתירות יותר על מה שחטא ועז"פ כדי שתכירו אתם את גבורתי וע"ז מביא ראיה וכן מדתו וכו' וק"ל:

צ פי' אע"פ שלפ"ז היה ראוי שיקשה ה' את לבו גם בה' מכות הראשונות אעפ"כ רצה ה' שיפרסם רשעתו להודיע שאף בלתי החיזוק של הקב"ה הוא מתחזק מעצמו:

מאמרים באתר שעוסקים בפסוק

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַאֲנִיאֲנִי כינוי67
אַקְשֶׁהקָשָׁה פועלק-ש-ה406
אֶתאֵת מילית401
לֵבלֵב שם פרטיל-ב-ב32
פַּרְעֹהפַּרְעֹה שם עצםפ-ר-ע355
וְהִרְבֵּיתִירָבָה פועלר-ב-ה633
אֶתאֵת מילית401
אֹתֹתַיאוֹת שם עצםא-ו-ה811
וְאֶתאֵת מילית407
מוֹפְתַימוֹפֵת שם עצםא-פ-ת536
בְּאֶרֶץאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ293
מִצְרָיִםמִצְרַיִם שם פרטי380
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור: ויקיטקסט, רמב"ן על שמות · רישיון: CC BY-SA 4.0 (ייחוס – שיתוף זהה)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.