שמות לט, כד

וַעֲבָדוּ עַל שִׁפּוֹלֵי מְעִילָא רִמוֹנֵי תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי שְׁזִיר:

וַעֲבָדוּ עַל שִׁפּוֹלֵי מִנְטַר מְעִילָא רוֹמַנְיָן דְּתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי שְׁזִיר

וטעם ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן שעשו הרמונים לתת אותם על שולי המעיל סביב ועשו פעמוני זהב טהור וישימו הפעמונים בתוך הרמונים קודם שיתנו אותם במעיל והנה הפעמונים בתוך הרמונים בתלוש וישימו הרמונים על שולי המעיל סביב והפעמונים בתוכם ולכך כפל הכתוב בתוך הרמונים פעמים כי היו בתוכם מתחלה ובשעה שתלו אותם על שולי המעיל סביב וגם זו ראיה למה שפירשנו בסדר ואתה תצוה (לעיל כח לא)

על שולי וגו׳. מכאן אני מדיק שהאמת הוא כהסוברים שהפעמונים הם בשורה עם הרמונים ולא בתוכם ממש, שהרי הקדים הכתוב נתינת הרמונים על שולי המעיל, ואחר כך אמר מעשה הפעמונים בפני עצמן ״ויתנו אותם תוך הרמונים״. ומעתה אם הפעמון תוך הרמון ממש, למה הצרך הכתוב לומר ״על שולי״ אחר שכבר קדם ואמר שהרמונים הם על שולי המעיל? זה בזה תלוי. ותמה אני על רמב״ן שפנה מדרך זה, ומה שישב שלא נתן הרמון במעיל עד שנתן בתוכו הפעמון – הכתוב יגיד הפך זה. וממה שאמר כי לזה כפל לומר ״בתוך הרמונים״ פעמים, קשה למה הקדים הכתוב לצוות שיתן הרמונים על שולי המעיל קודם שיעשה הפעמונים ויצטרך לחזר לומר פעמים ״בתוך הרמונים״ לרבות שיתנם קודם. ופשוט הוא שהרב לא דק יפה כמנהג זכות עיונו הקדוש.

ויעשו על וגו׳. כאן לא סיים המקרא עוד הפעם על שוליו כמו בצווי דשם הוא לפי פי׳ הרמב״ן וכמש״כ שם וכאן מיירי לפרש״י: