שמות לח, כו

בקע. הוא שם משקל של מחצית השקל:

לשש מאות אלף וגו'. כך היו ישראל, וכך עלה מנינם אחר שהוקם המשכן בספר במדבר ואף עתה בנדבת המשכן כך היו. ומנין חצאי השקלים של שש מאות אלף עולה מאת ככר, כל אחד של שלשת אלפים שקלים, כיצד, שש מאות אלף חצאין הרי הן שלש מאות אלף שלמים, הרי מאת ככר, והשלשת אלפים וחמש מאות וחמשים חצאין עולין אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים:

תִּקְלָּא לְגֻלְגַלְתָּא פַלְגוּת סִלְעָא בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא לְכֹל דְעָבַר עַל מִנְיָנַיָא מִבַּר עֶסְרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא לְשִׁית מְאָה וּתְלָתָא אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין:

דַּרְכְּמוֹנָא לְגֻלְגַלְתָּא פַּלְגוּת סִלְעָא בְּסִלְעָא דְקוּדְשָׁא לְכָל מַאן דְּעָבַר עַל מִנְיָינַיָא מִבַּר עֶשְרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא לְשִׁית מְאָה וּתְלָתָא אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין

בקע. חצי שקל וטעמו כאשר יבוקע השקל הנה חציו:

לכל העובר. שעברו עליו עשרים שנה שלמות. וכבר הזכרתי טעם זה:

בקע ב' במס' בקע לגלגלת. בקע משקלו. שרמז לה שעתידין בניה לשקול בקע לגלגלת:

בקע לגלגלת מחצית השקל כשיבוקע השקל הרי הוא לחצאין וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבכסף זה די לצורך כל מלאכת הכסף שבמשכן כמו שמפרש הכתוב לפיכך צוה שיעור זה.

לשש מאות אלף וג' אלפים וה' מאות וחמשים. חצי שקל לכל אחד והג' מאות אלף הם מאת ככר נמצא ג' אלפים שקלים בככר, מאה אדנים למאת הככר במאת אדנים של כסף היו שם למ"ח קרשים שהיו במשכן צ"ו אדנים ב' אדנים לכל קרש וד' אדנים לעמוד הפרוכת שהם ד' הרי מאה ושאר כל האדנים היו של נחושת ס"ה אדני נחושת היו בין החצר ומסך פתח המשכן ועשו אותם מן ס"ה ככר של נחושת ומן הה' ככרים ואלפים וד' מאות שקל מזבח הנחושת ווי העמודים של חצר וצפוי בדי המזבח ושאר דברים שהיו של נחושת:

ז דקשה לרש"י דכל בקע שבמקרא הוא לשון ביקוע והכא אין שייך לשון ביקוע:

ח דק"ל דעל כרחך היו יותר דהא בחומש הפקודים כשמנה ישראל היו ת"ר אלף וג' אלפים ות"ק וחמשים לבד מן הלוים שלא התפקדו בתוך בני ישראל וכאן בנדבות המשכן שנתנו ישראל והלוים אם כן היו יותר ועל זה פירש כך היו ישראל כי בקע לגלגולת לא נתנו אלא ישראל שטעו בעגל והוצרכו ליתן הנדבה לצורך המשכן לכפר על מעשה העגל אבל הלוים אשר לא טעו לא היו צריכין ליתן וכענין זה פירש גם הרא"ם: