שמות לה, כה

וְכָל אִתְּתָא חַכִּימַת לִבָּא בִּידָהָא מְעַזְלָא וּמַיְתַן כַּד עָזֵל יָת תִּכְלָא וְיָת אַרְגְוָנָא יָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת בּוּצָא:

וְכָל אִיתְּתָא חַכִּימַת לִבָּהָא בִידָהָא הֲוַת עַזְלָא וּמַתְיָין כַּד עָזִיל יַת תִּכְלָא וְיַת אַרְגְּוָונָא וְיַת צְבַע זְהוֹרִי וְיַת בּוּצָא

חכמת לב - אשה חכמה. אבל חָכְמַת חטף קמץ הוא שם דבר. כמו חכמת מצרים.

בידיה - כל אחת ואחת.

טוו - כמו: ידה ליתד תשלחנה.

וכל אשה ג' במסורה הכא ואידך וכל אשה יודעת איש וכל אשה יודעת משכב זכר תחרימו התם מצוה להרוג לנשים אבל כאן שהיו חכמות החיום והיינו שנאמר החכמה תחיה בעליה:

וכל אשה חכמת לב בידיה טוו. מכאן שאין ראוי להיות חכמת האשה אלא במטוה ובזריזות צרכי ביתה וכבוד בעלה, ולכך מנעו רז"ל ללמד תורה לבנות שנאמר (דברים ו׳:ז׳) ושננתם לבניך ולא לבנותיך ואמרו כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות.

וכן דרשו ביומא פרק שעירי יום הכפורים וכל אשה חכמת לב בידיה טוו אין חכמה לאשה אלא בפלך.

חכמת לב. הלב בוטח שיעשה ויצליח:

ויביאו מטוה. אבל האריגה הית׳ ע״י חכמי לב וחושבי מחשבות ורק חוטים טווין נעשה בידי נשים:

וכל אשה, וחוץ מה שהתנדבו האנשים תכלת וארגמן שוווים ושזורים התכונו הנשים שחכמתם בפלך לשוות כל מיני מטוה ושוו אותם בידיהם, גם נשים עשירות אשר להם משרתות לטויה טוו בידיהם לזכות במצוה ויביאו מטוה: