שמות לה, כו

טוו את העזים. היא היתה אמנות יתרה, שמעל גבי העזים טווין אותן:

וְכָל נְשַׁיָא דְאִתְרְעֵי לִבְּהֶן עִמְהֶן בְּחָכְמָא עַזְלַן יָת מֵעַזְיָא:

וְכָל נְשַׁיָא דְאִתְרְעֵי לִבְּהוֹן עִמְהוֹן בְּחָכְמְתָא הֲווֹן עַזְלָן יַת מְעִיזַיָא עַל גְּוִיַיתְהוֹן וּמְנַפְסִין יַתְהֵן כַּד הִינוּן חַיִּין

טוו את העזים. מעל העזים, כדבריהם ז"ל למען יהיה בטווי זהר נוסף, כי בהרבה מהפשוטים ימעט קצת מטוב איכותם כאשר יעקרו ממקום גדולם, כמו שיקרה בדבש דבורים ובקאסיא"ה ובחלב ובזולתם:

וכל הנשים ג' במסו' הכא ואידך וכל הנשים יתנו יקר. וכל הנשים העומדות בענין ירמיהו שאמר להם לפרוש מע"ג. אלו הנשים שנתעסקו במלאכת השמים יתנו יקר אבל אותם הארורות שמקטרים לצבא השמים גרמו שגלו והיו למשל ולשנינה:

אותנה ב' הכא ואידך עד אשר הפיצותם אותנה ביחזקאל בענין הרועים שרועים הצאן במרמס רגליהם אלו גרמו לשכינה שירדה ושכנה בישראל אבל אותן הרועים הרעים שמחטיאין ישראל גורמים לשכינה שנסתלקה מישראל:

אשר נשא לבן וגו׳. למעלה מדרך הבטחון הרגיל כ״א לבטוח אשר שחו גבעות עולם לפני עבודת הקודש. עשו והצליחו:

וכל הנשים אשר נשא, ר"ל שהיה בהן חכמה יתירה טוו מן העזים, שזה מלאכה גדולה וצריך חכמה יתירה כמ"ש חז"ל: