שמות לג, ג

אל ארץ זבת חלב ודבש. אני אומר לך להעלותם:

כי לא אעלה בקרבך. לכך אני אומר לך ושלחתי לפניך מלאך:

כי עם קשה ערף אתה. וכששכינתי בקרבכם ואתם ממרים בי מרבה אני עליכם זעם:

אכלך. לשון כליון:

לְאַרְעָא עַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ אֲרֵי לָא אֲסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִבֵּינָךְ אֲרֵי עַם קְשֵׁי קְדַל אַתְּ דִילְמָא אֲשֵׁצִינָךְ בְּאָרְחָא:

לְאַרַע עַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ אֲרוּם לֵית אֶפְשַׁר דְּאֵיסַלֵק שְׁכִינַת יְקָרִי מִבֵּינֵיכוֹן בְּרַם לָא יְהֵי יְקָרִי שְׁרֵי בְּמָדוֹר מַשְׁרִיתֵיהוֹן אֲרוּם עַם קְשֵׁי קְדַל אַנְתְּ דִּילְמָא אֵישֵׁיצִינְכוֹן בְּאָרְחָא

כי לא אעלה בקרבך. לא יעשו משכן כי לא אשכון תוך בני ישראל:

וטעם פן אכלך בדרך. אם יעשו פעם אחרת כמעשה הזה מיד אכלם. ובא פתח קטן תחת גדול ולא נדגש הלמ"ד כי המשפט להיותו כן. כמו אחוך שמע לי:

פן אכלך - כמו: אֹכַלְךָ אוכל אותך. כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא.

אל ארץ זבת חלב ודבש. עלה מזה שהוא מקום חורב, וצריכים אתם להתפרנס בו על ידי נס שאינכם ראוים לו, ולך אל ארץ זבת חלב ודבש שיוכלו להתפרנס שם שלא על ידי נס:

כי לא אעלה בקרבך. לפיכך אני אומר עלה מזה אתה והעם, ולא תמתינו לחנות ולנסוע על פי ה', כי לא אעלה בקרבך:

פן אכלך בדרך. כי בהיותי שוכן בתוככם יהיה עונש עונותיכם יותר גדול:

פן אכלך בדרך. כל זמן שאיני בקרבכם אם תחטאו לפני לא יקשה כל כך בעיני אבל אם טעלה עעמכם ואתם קשה ערף ותחטאו לפני ואני אכלה אתכם:

קשה ערף. כל פורק עול נקרא קשה ערף לפי שאינו כופף ערפו לקבל עול אל צאורו:

פן אכלך וגו׳. שאינו דומה המכעיס את רבו בפניו לשלא בפניו. ואמרו בדרך כאן רמז שלא לכל הזמנים הוא אומר כן אלא לזמן היותם בדרך, אבל בעיר עז לנו יעלה בקרבנו (ישעיהו כו:א).

או ירצה על פי מאמר אנשי אמת כי המדבר היה מקום מושבו של סמא״ל הרשע, ולזה היה כמה פעמים מתגבר והורג מהם לסבה המזדמנת להם מהחטא. ועין בדברי הזהר (ח״ב קנז.) בפרוש פסוק ״המדבר הגדול והנורא״ (דברים א:יז). ולזה אמר פן אכלך בדרך, פרוש באמצעות המזדמן בדרך, והבן:

אל ארץ זבת חלב ודבש. ביאר הקב״ה דלא רק להגין עליהם וללחום מלחמותיהם כמו שהיה בימי יהושע שלא בא המלאך אלא לצורך מלחמה. אבל פרנסה בארץ הי׳ ע״י הקב״ה בעצמו כמו שביארנו באורך בס׳ בראשית מ״ח י״ז. אבל עתה אמר ה׳ שגם בהיותם בארץ זבת חלב ודבש יהיה ע״י המלאך:

כי לא אעלה בקרבך. לשום דבר:

כי עם קשה עורף אתה. הסביר הטעם לא משום שאני בכעס שהרי כבר נתפייס אלא בשביל שאני חושש לטובתם באשר אתה עם קשה עורף וקשה עליך להתנהג בהכנה הראויה להעומד לפני ה׳ בפלטין של מלך ה׳ צבאות. ובלי הכנה ודאי יש לחוש הרבה מכח הדין על איזה עון ודבר רע:

פן אכלך בדרך. שהסכנה מצויה יותר ויש להזהר הרבה כמש״כ בס׳ דברים ו׳ י״ג ובכ״מ. וכאשר באמת הי׳ אח״כ במתאוננים תיכף נענשו משום שהי׳ באזני ה׳ כמש״כ בספר במדבר שם.

אל ארץ זבת חלב ודבש, שבכ"ז תתן הארץ פריה למעלה מן הטבע באמצעות המלאך, שיש כח בידו לשדד את המערכה, ובאר שהטעם מה שישלח מלאך שאין אדוניו אתו ושחוזר בו ממה שצוה תחלה שיתעכבו פה עד אחר מלאכת המשכן, כי א"צ עוד למשכן ולמלאך ששמי בקרבו כי לא תשרה שכינה ביניהם, ועז"א כי לא אעלה בקרבך, כי אם יהיה מלאך שאדוניו אתו וישרה שכינתו ביניהם לא ישא עון כמ"ש למעלה כי לא ישא לפשעכם, כי זה כמורד בפני המלך שאין לו תקנה, ואחר שאתה עם קשה ערף ועלול לחטא, הוא לטובתכם שלא אלך עמכם, פן אכלך בדרך ולא אוכל לקיים שבועתי להאבות:

ה שקאי אלעיל שאמר לו עלה מזה וכו' ולא על דסמיך ליה וגרשתי את הכנעני וגו' אל ארץ זבת חלב וגו':

ו שטעם הוא אלעיל שאמר הנה מלאכי ילך לפניך ולמה כי לא אעלה וגו' ולא ששב אל הסמוך לו על לך עלה מזה:

ז והא דכתיב ילך נא ה' בקרבנו כי מה קשה עורף הוא דמשמע דאדרבה משום שהוא קשה עורף ראוי שילך השם ביניהם והוא סותר מה שנא' כאן כבר תיקן רש"י ז"ל שם ואמר כי מלת כי במקום אם ופירוש אם עם קשה עורף הוא וימרה בך וכו' אתה תסלח לעונינו וגו'. הרא"ם: