שמות לב, לה

ויגף ה' את העם. מיתה בידי שמים, לעדים בלא התראה:

וּמְחָא יְיָ יָת עַמָא עַל דִי אִשְׁתַּעְבָּדוּ לְעֶגְלָא דִי עֲבַד אַהֲרֹן:

וַחֲבַל מֵימְרָא דַיְיָ יַת עַמָּא עַל דְּגָחְנָן לְעִגְלָא דְעָבַד אַהֲרן

ויגוף ה' את העם לא ספר הכתוב כמה היו המתים במגפה כאשר ספר הנהרגים ביד בני לוי וכאשר פירש במגפה של דבר קרח (במדבר יז יד) ושל בעל פעור (שם כה ט) אולי לא מתו במגפה אחת אבל נגפם ה' למות בלא עתם כענין שכתוב כי אם ה' יגפנו או יומו יבא (שמואל א כו י) ואולי לא חשש למנותם כי כן לא מנה המתים בתבערה (במדבר יא א) ובקברות התאוה שנאמר (שם יא לג) ויך ה' בעם מכה רבה מאד אבל הנופלים על יד בני לוי פרט לכבודם לומר שהרגו רבים בעם ולא פחדו מהם כי על ה' בטחו ואמר על אשר עשו את העגל שלא היו מן המשתחוים לו והזובחים לו אבל היו מן העושים אותו כלומר מן הנקהלים על אהרן והמביאים לו הזהב ובעבור שאמר שנענשו על מעשה העגל לא על עבודתו והם לא עשאוהו פירש אשר עשה להם אהרן במצותם ואונקלוס תרגם על דאשתעבדו לעגלא דעבד אהרן ירצה לומר כי המגפפים והמנשקים וחפצים בו הם שהיו במגפה ואונקלוס לא יתן בתרגומו מעשה אחד לשנים וכן כל אשר עושים שם הוא היה עושה (בראשית לט כב) תרגם וכל דעבדין תמן על מימריה הוה מתעבד והמגפה הזאת היתה אחרי שהרג משה העובדים והתפלל עליהם ואמר ואם אין מחני נא כי בעבור שהיה מוסר נפשו עליהם רחם עליהם הקב"ה ואמר לו להעלותם אל הארץ ושישלח עמהם מלאך ורצה לנכות להם מן העון הגדול כדי שיהיו ראוים לזה ושלח המגפה הזאת בהם או שגזר עליהם כן והחל הנגף

ויגוף. אולי לא היתה המגפה בשנה הראשונה. רק ספר הכתוב מה שהיה אחרי נסעם מהר סיני:

על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. בהסכמתם הוציא לפועל מי שעשה לעגל מסכה, אותו הדבר אשר עשה בו מעשה אהרן, בציירו ובהשליכו באש, כמו שהעיד באמרו ויצא העגל הזה:

על אשר עשו את העגל. יש עובדי ע"ז בגוונין הרבה. יש מי שפסלו צורת אדם. ויש שעשה צורת כרוב או צורת בהמה או חיה או עוף כענין שכתוב (מלכים ב' י"ז) ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל. ואנשי חמת עשו את אשימא. והעוים עשו את נבחז ואת תרתק. והספרוים שורפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך. כולן שמות פסילים הם. סכות בנות. תרנגולות ואפרוחים. נרגל תרנגול הבר הוא השכוי. אשומא הוא חתול. נבחן כלב. תרתק חמור. אדרמלך קוף. ענמלך טווס. וקרוב אני לומר שנקראו הפסילם על שמות הכוכבים כענין שכתוב (עמוס ה') ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמכם ואת ככב אלהיכם אשר עשיתם לכם. סכת מלככם הם שמות הככבים. הוא שכתוב (ירמיה מ"ד) אנחנו מקטרים למלאכת השמים. קרא הככבים מלכות השמים. כיון צלמכם הוא הנקרא זחל שהוא שבתאי. ככב אלהיכם הוא משבעה ככבי לכת גם כן ויקרא כוכב חמה:

ויגף ה' את העם. שמתו על פי הדבר מהם ג' אלפים על שעשו את העגל אשר עשה אהרן כלומר אהרן חשב להציל אתכם מן ההריגה שלא רצה שיעשה ראש שלא תרבה קטטה ומלחמה ביניהם ועתה נהרגו על מה שעשה:

אשר עשה אהרן. צריך לדעת לאיזה ענין אמר זה, ואולי שהקפיד ה׳ על שגרמו לאהרן קדוש ה׳ לחטא, כי חטא אדם גדול לו יהיה כחוט השערה יקפיד ה׳ עליו למאד.

או ירצה להוציא הלעז מעל אהרן, כי ישראל הם שעשו העגל אשר עשה אהרן, כי מעשה אהרן עליהם יחשב, או לצד שאנסוהו או לצד שהם עשו עקר המעשה שהוא הכשוף שבו יצא מדבר.

על אשר עשו. עשיה בכ״מ משמעו תכלית והעמדה על צורה המיוחדת לאותו דבר כמש״כ בס׳ דברים בשירת האזינו י״א וכן בס׳ בראשית כ״פ. והנה אהרן עשה העגל בצורה המיוחדת לו לפי דעתו שיהי׳ אמצעי להביא צרכי ישראל לפני ה׳ ע״י. אבל המה עשוהו לתכלית אחר שיהא הוא האמצעי לעשות צרכיהם והיינו ע״ז. ונמצא המה עשו את העגל כפי דעתם אשר עשה אהרן לפי דעתו. והנה משה לא ביקש כעת מאומה כ״ז שראה שהקצף גדול ואין מרצין בשעת כעס ולא התפלל אלא הנוס׳ שבפ׳ דברים:

ויגוף, אמנם הע"ר שהם עשו את העגל נגפו במגפה, ופי' חז"ל שהם אלה שלא היו שם עדים והתראה, כי מן בני ישראל שעבדו היו עדים אלה שלא עבדו, אבל הע"ר שכולם עבדו לא היו עדים כי הם בכללם היו העושים, וע"כ הע"ר כולם נגפו במגפה כי להם לא נשבע ה' להביאם לארץ ומשה לא התפלל עליהם כנ"ל (פסוק י"א), ובאר שלא אהרן עשה רק הם עשו, כי אהרן היה אנוס כנ"ל: