שמות כט, ה

ואפדת. קשט ותקן החגורה והסינר סביבותיו:

וְתִסַב יָת לְבוּשַׁיָא וְתַלְבֵּשׁ יָת אַהֲרֹן יָת כִּתּוּנָא וְיָת מְעִיל אֵפוֹדָא וְיָת אֵפוֹדָא וְיָת חוּשְׁנָא וְתַתְקֵן לֵהּ בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא:

וְתִסַב יַת לְבוּשַׁיָא וְתַלְבֵּישׁ יַת אַהֲרן יַת כִּיתּוּנָא וְיַת מִנְטַר מְעִיל אֵפוֹדָא וְיַת אֵפוֹדָא וְיַת חוּשְׁנָא וּתְטַכֵּס יָתֵיהּ בְּהֶמְיַין אֵפוֹדָא

ולקחת. נקרא החשן מלבוש כי הוא מכסה המקום כנגד הלב:

את הכתנת. כאן היה ראוי לכתוב וחגרת אותו אבנט. וכן היה במעשה כמבואר בסדר צו אלא כאן כתיב בסמוך וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו בשביל דרשה כדאיתא ביומא פ״א:

ואפדת לו. עי׳ מש״כ בס׳ ויקרא ח׳ ח׳:

את הכתנת, ודלג את האבנט רק אמר אח"כ וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו, עמש"ש (סימן קע"ב): ואת האפד ואת החשן, עמש"ש (סימן קע"א):