שמות כז, טז

וְלִתְרַע דַרְתָּא פְּרָסָא עֶשְׂרִין אַמִין תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר עוֹבַד צַיָר עַמוּדֵיהוֹן אַרְבְּעָא וְסַמְכֵיהוֹן אַרְבְּעָא:

וְלִתְרַע דַּרְתָּא פְרָסָא עַשְרִין אַמִּין דְּתִיכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי וּבוּץ שְׁזִיר עוֹבַד צִיּוּר מַחְטָא עַמּוּדֵיהוֹן אַרְבָּעָה וְחוּמְרֵיהוֹן אַרְבָּעָה

עמדיהם ארבעה אין בחלל שער החצר רק שלש עמודים אך על פני כל החמשים אמה שבמזרח יש י״א עמודים צא אחד מהם לרוח דרומי מזרחי או לרוח צפוני מזרחי לאיזה מהם שתרצה נשארו שם עשרה אוירים ועשרה עמודים בהחמשים אמה אויר ועמוד לחמש אמות תן מהם ג׳ אוירים וג׳ עמודים לכתף צפוני וכן בכתף דרומי וישארו לך ארבע אוירים וד׳ עמודים לכ׳ אמה של שער החצר ובענין זה צריך אתה להעמיד כל עמודי קלעי החצר וכן לפאת צפון ודוק ותשכח.

[ועמדו חסר יו״ד].

תכלת וארגמן וגו׳. מכוין למסך ההיכל. וכמעט גם לפרכת אלא שהפרכת מעשה חושב ואינהו מעשה רוקם. אבל כולהו הוויין בתכלת וגו׳ ולא כמו גוף המחיצות דמשונים הרבה קלעי החצר מיריעות המשכן. ויש ללמוד דתחלת כניסה לקדושה אע״ג שהוא לא הגיע לעומק ועדיין הוא מבחוץ ומתנהג כמו שראוי בחוץ מכ״מ בתחלת כניסתו יש להתקדש כדי שיגיע אח״כ בזמן מאוחר למקום קדשו מש״ה בפתח החצר יש תכלית שמראה זכירת כסא הכבוד. אע״ג שאח״כ כשיעמוד בחצר עדיין הוא בחוץ לגבי היכל מכ״מ בכניסה יש לו להתקדש. וע׳ מש״כ להלן ס״פ ויקהל:

ולשער החצר מסך, בברייתא דמ"ה אבל אין אתה יודע כמה מן הקלעים לפתחו של חצר וכשהוא אומר את קלעי החצר ואת מסך שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח מה בין משכן למזבח י' אמות כך מן הקלעים לפתחו של חצר י' אמות, ר"ל שמסך החצר וארבעה עמודיו עמדו רחוק מן החצר י' אמות [והיה זה שיכנסו להחצר באותן עשר אמות כי טורח להגביה המסך בכל פעם שיכנס איש לשם ושיהיה נגלל בתמידות א"א שא"כ יראו בחוץ כהן ועבודה בידו] ולמד זה ממ"ש אשר על המשכן שהם דברים מיותרים, ומפרש קלעי החצר אשר על המשכן ואת ממך שער החצר אשר על המזבח, שהקלעים היו רחוקים חמשים אמה מן המשכן, והמסך היה רחוק חמשים אמה מן המזבח שעמד רחוק מן המשכן עשר אמות, ואתיא ברייתא זו כר' יהודה שהקלעים ומסך הפתח לא היו גבוהים רק חמש אמות, אבל לר' יוסי שהוא ס"ל שגובה המזבח י' אמות וגובה הקלעים חמש עשרה אמה ושל משך הפתח עשרים אמה כמו שנבאר [בפסוק יא] לדידיה פי' בזבחים (דף נ"ט) אשר על המשכן ועל המזבח מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות, הוא מפרש שהמסך ועמודי הפתח עמדו בשוה עם קלעי המזבח, וממ"ש אשר על המשכן ועל המזבח שפי' שהקלעים היו גבוהים ט"ו אמה לכסות את המשכן, שמ"ש [בפסוק י"ח] וקומה חמש אמות היינו אחר י' אמה שהיה גבהן כמדת המשכן והמזבח שהיה גבהן עשר היו הקלעים למעלה מהן חמש אמות שעז"א על ועל, ומזה מוכח שגם המזבח י' אמות, שאל"כ למה אמר על המזבח, הלא אם עלו למעלה מן המשכן כ"ש מן המזבח שהיה רק שלש אמות, ולר' יוסי לשטתו שהיה המזבח י' אמות היה המסך בשוה עם הקלעים, כי הוגלל תמיד ד' אמות למעלה שיהא מוכן לכניסה ויציאה ואין חשש שההולך מרחוק יראה כהן ועבודה בידו [כמו שהשיב לו ר' יהודה שס] כי הכהן עמד בגובה י' אמות, אבל לר' יהודה שהכהן עמד בגובה ג' אמות לא היה אפשר לגלול את המסך שאז יראו כהן ועבודה בידו, לכן לדידיה היה המסך רחוק מצד המזרח והעם נכנסו מן הצד: