שמות כג, כג

אֲרֵי יְהַךְ מַלְאָכִי קֳדָמָךְ וְיָעֵלִנָךְ לְוָת אֱמוֹרָאֵי וְחִתָּאֵי וּפְרִיזָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי חִוָאֵי וִיבוּסָאֵי וֶאֱשֵׁצִנוּן:

אֲרוּם יְטַיֵיל מַלְאָכִי קֳדָמָךְ וְיֵעָלִינָךְ לְוַת אֱמוֹרָאֵי וְחִיתָּאֵי וּפְרִיזָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי חִיוָאֵי וִיבוּסָאֵי וְאֵישֵׁיצִינוּן

כי. צום בעת בואם אל הארץ שיסירו כל עבודת כוכבים והזכיר ששה גוים ולא חשש להזכיר הקטן שבהם. ובעבורו אמר והכחדתיו מיד. כי האחרים מעט מעט יגרשם. או פי' והכחדתיו כל אחד ואחד. כמו בנות צעדה עלי שור:

כי ילך - שהרי ילך.

כי ילך מלאכי לפניך. שלא ישא לפשעי האויבים:

והביאך אל האמורי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי. לא הזכיר השביעי שהוא הגרגשי, וזהו שדרשו רז"ל הגרגשי פנה כלומר פנו להם הארץ מעצמם ולא הוצרכו ישראל להלחם כנגדם.

כי ילך שהרי ילך.

והביאך אל האמרי ואל החתי וגו׳ לא חש להזכיר הקטן שבכולם הוא הגרגשי.

והביאך וגו׳ והכחדתיו. יכון כי באמצעות הכנסת ישראל יהיו נכחדים האמות ההם, ועין מה שפרשתי בפסוק (במדבר יד:ט) ״סר צלם וגו׳ וה׳ אתנו״ וגו׳, כי הקדשה תשאב חלק המחיה ותשאר כפגר מובס, והוא סוד אמרם זכרונם לברכה (שבת לד,א) יהיב עיניה ביה ונעשה גל של עצמות, כי יברר וישאב חלק המחיה ממקום תחנותו.

כי ילך מלאכי לפניך. אחרי שסיים ה׳ דברו בהליכות המדבר החל לדבר ולהזהיר בסדר הליכות א״י. ותחלה דבר איך שיהי׳ לאחר שיכחדו כל יתדות הארץ וכמו שאמר והכחדתיו ואח״כ מפרשה לא תהיה משכלה וגו׳ מדבר מהליכות ישראל בשעת כבוש ז׳ עממין קודם שנכחדו והא ששינה הסדר הוא משום שהקדים מה שיהי׳ בעת בחירת מקום המקדש אשר הכין להשוות אותה שעה להליכות המדבר מש״ה הלך גם בשארי אזהרות על אותה שעה קודם. ואמר כי ילך מלאכי לפניך. ולא ביאר באיזה אופן אם גם ה׳ ילך בעצמו והמלאך בצדו. או מלאך שלוח לעשות דברו כי באמת הי׳ תלוי לפי מעשה הדור ולפי צורך השעה. והכחדתיו. לאחר שיכלו:

כי ילך. אחר שתראה שמלאכי ילך לפניך והוא יביאך אל האמורי והחתי, ולא לבד שתכבוש את הארץ שזה יהיה ביד המלאך, כי גם והכחדתיו, שהוא מה שישמיד שרשו בשמים שיפול השר שלו (לכן אמר לשון יחיד) שההכחדה מורה שידמה כאלו לא היה בעולם כלל שזה לא יוכל המלאך לעשות להכחיד מלאך אחר, לכן אמר והכחדתיו שזה מעשה ה' לבדו, ולכן אני מלוך שלא תשתחוה לאלהיהם כמו שעשה אמציה כשכבש את שעיר הביא אתו אלהי שעיר לעבדו בחשבו שעי"כ יכפר רוגז אלהי הארץ על שהרג את עובדיו, כי הלא אכחיד גם שרם ממעל שהם עובדים להם. ולא תעשה כמעשיהם כמ"ש (דברים י״ב:ל׳) פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך וגו' לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני, שתדון אחרי שנשמדו מפניך מפני שעבדו לע"ז בעבודות אלה מבואר שהם עבודות טובות, שלכן יקנא ה' על שלא עבדו אותו בעבודות אלה הראויות אליו לא לאלהים אחרים, ועז"א גם פה שלא תעשה כמעשיהם לשמים, רק בהפך הרס תהרסם ובזה ועבדתם את ה' אלהיכם: