שמות יח, כז

וילך לו אל ארצו. לגיר בני משפחתו:

וְשַׁלַח משֶׁה יָת חֲמוּהִי וַאֲזַל לֵהּ לְאַרְעֵהּ:

וּפְטַר משֶׁה יַת חָמוֹי וְאָזַל לֵיהּ לְגַיְירָא כָּל בְּנֵי אַרְעֵיהּ

וישלח. דרך כבוד כמו ואברהם הולך עמם לשלחם:

וישלח משה את חותנו. כי לא רצה ללכת עם ישראל לארץ, כאמרו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. וזה אולי מצד זקנתו כענין ברזלי באמרו ישוב נא עבדך ואמות בעירי, עם קבר אבי ואמי אבל בני יתרו הלכו עם ישראל לארץ בלי ספק, כאמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וכו' ועליהם אמר בלעם איתן מושבך כו':

וישלח משה לשון לויה, כמו ואברהם הולך עמם לשלחם. י״מ כל הפרשה מוישמע יתרו עד וילך לו אל ארצו לאחר מתן תורה, וכן הפי׳ ויבא יתרו בעשרה בתשרי שבו ירד משה מן ההר ויצא משה לקראת חותנו, באותו יום עצמו ויספר משה לחותנו וגו׳ על הסדר עד ויבא אהרן וכל זקני ישראל, באותו יום עצמו שירד מן ההר היה, ויהי ממחרת יום הסעודה שבו ירד משה מן ההר ללמד תורה לישראל כמו שפרש״י בסוף פר׳ תשא וישב משה לשפוט את העם וגו׳ על הסדר עד ויעש כל אשר אמר, היינו דכתיב בפרשת דברים לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם וגו׳ עד ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי חמשים ושרי עשרות. י״מ יתרו עמד שם עם ישראל עד שנה שניה שאמר לו משה לכה אתנו וגו'. ואגב גררא דיציאת מצרים דעסיק בה נקטה לפרשת יתרו הכא משום דאף היא קא מתחלא ועסקא ביציאת מצרים וע״י שהיא גומרת והולכת בעניני התורה ודינין כדי לחברנה לפרשת מתן תורה הפסיק הענין של יתרו בכך, ונקיט ליה למסקנא דמילתיה דיתרו דהיינו וישלח משה לחותנו וגו', ולפי שטה זו צ״ל גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני ואעפ״י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואליך בשום מקום בתורה.

וישלח משה. לוה אותו בכבוד. ולמדנו בזה שמה שחלק לו כבוד בבואו לא היה בשביל שהביא אשתו ובניו. שהרי גם בצאתו ואשתו ובניו נשארו עמו. מכ״מ חלק לו כבוד. וכתיב וילך לו. ומשמעות לו בשני אופנים שכתבנו ר״ש לך לך. א׳ להנאתו. ב׳ בפני עצמו. וכאן אם הכונה להנאתו. היינו לעשות צרכיו למכור נכסיו כמש״כ בס׳ במדבר י׳ ל׳. ואם הכונה בפ״ע. היינו עזב בניו ומשרתיו שמה והוא הלך לבדו אל ארצו:

וישלח משה. למ"ד קודם מ"ת בא יתרו כפי פשטות הכתובים וסדרם, ישב שם יתרו שנה תמימה, כי בעת שרצה לכנס לא"י אז ויאמר משה לחובב וגו' נוסעים אנחנו אל המקום וכו' לכה אתנו וכו' (במדבר י׳:כ״ט), ובעת ההיא עשה כדבר יתרו במנוי השופטים ויתרו לא רצה ללכת אתם וישלח משה את חותנו:

ר דאם לא כן למה תלה השליחות במשה אלא על כרחך לגייר בני משפחתו וזהו שבח למשה דכתיב ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה וגו' וילך וישב את העם: