שמות טו, כא

ותען להם מרים. משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים:

וּמְעַנְיָא לְהוֹן מִרְיָם שַׁבָּחוּ וְאוֹדוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא:

וְזָמְרַת לְהוֹן מִרְיָם נוֹדֵי וּנְשַׁבְּחָא קֳדָם יְיָ אֲרוּם תּוּקְפָא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ הוּא עַל גֵּיוְותָנִין הוּא מִתְגָאֵי וְעַל רָמִין הוּא מִתְנַטֵּל עַל דִּי אָזִיד פַּרְעה רַשִׁיעָא וְרָדַף בָּתַר עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל סוּסְוָותֵיהּ וּרְתִיכוֹי רְמָא וּטְמַע יַתְהוֹן בְּיַמָא דְסוּף

בְּתוּפַיָיא הֲוָון חַיְילִין:

שירו לה׳ כי גאה ואמרו כל השירה, אלא על ידי שכתב כבר כל השורה לא הזכיר כאן אלא תחלתה.

שירו לה'. ואמרו כל השירה אלא מאחר שכתב למעלה כל שירה לא הזכיר כאן רק פסוק אחד הגה"ה:

ותען להם מרים. עניה בכל מקום הוא או ששומע זה המאמר מאחר והוא אומר אחריו. או ששומע דבר אחד והוא אומר דבר אחר הנוגע להקודם לו. וע׳ מש״כ בס׳ דברים כ״ז י״ד. וא״כ יש להבין כאן לשון ותען. ותאמר מיבעי. אלא הנשים עשו להם שיר ארוך שלא היה ראוי לכתוב זאת בס״ת שלא היה בא בשפע רוה״ק. אבל הסוגר מכל בית היה ע״פ מרים ברוה״ק. וכיב״ז יש לפרש מש״כ ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו היינו שהיה שיר ארוך בכמה בתים ובכל בית היה הסוגר הכה שאול וגו׳. וע״ע מש״כ בס׳ במדבר בשירת הבאר עלי באר ענו לה:

ותען להם מרים. הם אמרו שכ"ז נעשה בזכותן וע"כ שרו ביחוד, כי היה להם חלק בנסים אלה:

ח אף על פי שלא נכתב במרים רק פסוק הראשון מכל מקום קצר וסמוך על השירה הנזכרת: