שמות טו, יט

כי בא סוס פרעה. כאשר בא:

אֲרֵי עַלוּ סוּסָוַת פַּרְעֹה בִּרְתִכּוֹהִי וּבְפָרָשׁוֹהִי בְּיַמָא וַאֲתֵיב יְיָ עֲלֵיהוֹן יָת מֵי יַמָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא:

אֲרוּם עָלוּ סוּסְוַות פַּרְעה בִּרְתִיכוֹי וּבְפָרָשׁוֹי בְּיַמָא וְחָזַר יְיָ עֲלֵיהוֹן יַת מוֹי דְיַמָּא וּבְנֵי יִשְרָאֵל הֲלִיכוּ בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וְתַמָּן סַלְקוּן עִינָוַון בְּסִימָן וְאִילָנֵי מֵיכְלָא וְיַרְקֵי וּמִגְדֵי בְּאַרְעִית יַמָא

כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו אמר ר"א שגם זה מן השירה כי היו משוררים ואומרים כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב עליהם את מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים והוא נס בתוך נס ואיננו בלשון השירה והנבואות אבל פירושו אז ישיר משה כי בא סוס פרעה ביום ההוא מיד לא מיום המחרת או אחרי כן או טעמו אז ישיר כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה ואמר עוד כי אז לקחה מרים הנביאה את התוף בידה וענתה להם הפסוק הראשון של השירה שתענינה כן אחרי משה וישראל

כי בא סוס פרעה. לפי דעתי גם זה הפסוק מהשיר להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי.

ומלת עליהם. שבה אל סוס פרעה ברכבו ובפרשיו. גם פרעה עמהם. כי כן כתוב אמר אויב שהוא פרעה ואחריו תבלעמו ארץ וכתוב מפורש ונער פרעה וחילו בים סוף:

כי בא סוס - וניערו בים. וישראל - כבר הלכו ביבשה בתוך הים. אז - ותקח מרים הנביאה וגו'. וכמוהו כאשר צוה ה' את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת. וכן בירמיה: כי בא ירמיה אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו.

כי בא סוס פרעה. וזה שאמרנו אז ישיר היה כאשר בא סוס פרעה ברכבו ופרשיו בים, והאל יתברך הטביעם בעוד שבני ישראל היו הולכים ביבשה בתוך הים, בטרם יצאו התחילו לשיר:

כי בא סוס פרעה. נמשך למעלה לתחלת השירה אז ישיר משה ובני ישראל כאשר בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים והשיב הש"י עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה, יבאר הכתוב כי בהיות ישראל עוברים בתוכו בחרבה היו משוררים השירה הזאת.

כי בא סוס כאשר בא סוס פרעה בים והשיב ה׳ עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים אז ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו'.

כי בא סוס פרעה. כשבא סוס פרעה וגם כשהשיב הק' עליהם מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים אז ותקח מרים אחות אהרון דרך הפסוק כשמזכיר אשה מזכיר אחיה הגדול כמו בשמת אחות נביות, אלישבע אחות נחשון:

כי בא וגו׳. יש להבין תכונת זה הפסוק אם הוא מהשירה כצורת הכתיבה. או הוא סיפור וטעם. מה זה בא להודיענו מה שכבר נתבאר יפה הסיבה שהגיענו לשיר. אלא העיקרי הוא סמוך ענין לתפלה הקודמת ה׳ ימלוך לע״ו. וידוע כי בשעה שיגיע זה הענין הנעלה. יגבר כח הדין וצרוף גדול גם בישראל. עד שאמרו בסנהדרין דצ״ח ב׳ שא׳ עולא ועוד אמוראי ייתי ולא אחמיניה. מש״ה בא סיום השיר. דמכ״מ נכון לבבינו בטוח בה׳ שלא נהיה נשטפין בדין. שהרי בא סוס פרעה וגו׳:

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. באותה שעה שכבר היו המצרים נשטפים בכח הדין הקשה. והיה באמת כח הדין גם על ישראל כמש״כ לעיל י״ד כ״ט. אבל הרי מכ״מ הלכו ביבשה בעת שהיה כבר מצד אחר שטף הים. וכך יהיה לעתיד. דאע״ג שיהיה קשה לסבול כח הדין אבל לבטח לא נהיה נשטפין בדין:

כי בא. וכ"ז יהיה ע"י שנפתח המקור לכל הנסים בעת קי"ס שמאז יזל מים מדליו, וה' ימלוך, וחושב נסי הים בג' ענינים: א] מה שבא סוס פרעה, שהיו בזה כמה נסים להטעות את פרעה שיחשוב ששם הוא יבשה כנ"ל, ב] וישב ה' עליהם את מי הים, שגם בזה היו כמה נסיה כנ"ל, ג] ובני ישראל שבעוד שבצד שהלכו המצריים שב הים למקומו בצד ישראל הלכו ביבשה, כנ"ל:

ז (נח"י) והכי קאמר מפני שבא סוס פרעה לפיכך ותקח מרים ולזה נתכוין הרב כאשר בא אז ותקח מרים: