פרשת בשלח · שמות פרק יג פסוק כא
שמות יג, כא
וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׃
גימטריה של הפסוק כולו: 2,929 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יג16 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · רמב"ן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · תולדות יצחק · אור החיים · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות יג, כא
לנחתם הדרך. נקוד פת"ח, שהוא כמו להנחותם, כמו (דברים א לג) לראותכם בדרך אשר תלכו בה, שהוא כמו להראותכם, אף כאן להנחותם על ידי שליח ומי הוא השליח עמוד הענן, והקדוש ברוך הוא בכבודו מוליכו לפניהם. ומכל מקום את עמוד הענן הכין להנחותם על ידו, שהרי על ידי עמוד הענן הם הולכים, ועמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם הדרך:
תרגום אונקלוס לשמות יג, כא
וַיְיָ מְדַבַּר קָדָמֵיהוֹן בִּימָמָא בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא לְדַבָּרוּתְהוֹן בְּאוֹרְחָא וְלֵילְיָא בְּעַמוּדָא דְאֶשָׁתָא לְאַנְהָרָא לְהוֹן לְמֵיזַל בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא:
תרגום יונתן לשמות יג, כא
וְאֵיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מִידְבַּר קֳדָמֵיהוֹן בִּימָמָא בְּעַמּוּדָא דַעֲנָנָא לְדַבָּרוּתְהוֹן בְּאָרְחָא וּבְלֵילְיָא הָדַר עַמּוּדָא דַעֲנָנָא מִבַּתְרֵיהוֹן לְמַחְשַׁךְ לִדְרַדְפִין מִן בַּתְרֵיהוֹן וְעַמּוּדָא דְאֵישָׁתָא לְאַנְהָרָא קֳדָמֵיהוֹן לְמֵיזַל בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא
תרגום ירושלמי לשמות יג, כא
לְמֶהֱוֵון מְהַלְכִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא:
רמב"ן על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם יומם כבר אמרו (ב"ר נא ב) שכל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו הקב"ה עמהם ביום ובית דינו בלילה אם כן פירוש הכתוב שהשם שוכן בתוך הענן והולך הוא לפניהם ביום בעמוד ענן ובלילה בית דינו שוכן בעמוד האש להאיר להם כטעם אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה (במדבר יד יד) וראיתי באלה שמות רבה (יט ו) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' (ישעיהו נב יב) לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניכם שנאמר וה' הלך לפניהם יומם אבל לעתיד לבא אני לבדי שנאמר (ישעיהו נב יב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל וסוד המדרש הזה כאשר הזכרתי כי בגאולה הראשונה היה הקב"ה עמהם ביום ובית דינו עמהם בלילה אבל לעתיד לבא תתעלה מדת בית דינו ברחמים וה' הולך לפניהם השם המיוחד כי אלהי ישראל מאספם עמו ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה (תהלים קלט יב) כי הכל במדת רחמים מיוחדת ור"א אמר כי הכתוב ידבר הוא כלשון בני האדם בעבור כי כח השם ושלוחו הוא הולך עם ישראל כדרך מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיהו סג יב) והאמת שהוא כדרך מוליך לימין משה אבל לא כאשר יבין ר"א ממנו וכתיב כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת (שם יד)
אבן עזרא על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם יומם. ידענו כי השם שוכן עד וקדוש שמו. ויושב קדם סלה. והכתוב ידבר כלשון בני אדם בעבור כי כח השם הולך עם ישראל. כדרך מוליך לימין משה זרוע תפארתו.
וטעם בעמוד ענן שלא היה כדמות העבים. רק כדמות עמוד נטוי מן השמים על הארץ. ונקרא העמוד כן בעבור שמעמד הבית עליו.
וטעם ללכת יומם ולילה. בעבור כי המחנה היה גדול ולא יכלו ללכת רק מסע מעט. על כן היו הולכים מקצת יום גם מקצת לילה ואלה השנים עמודים היו לפניהם עד שבאו אל הים כאשר אפרש:
רשב"ם על שמות יג, כא
וה' הולך - מלאך שהיה מוליך לפני ישראל, עמוד האש ועמוד הענן.
יומם ולילה - שכשישמע פרעה יאמר: בורחים הם וירדפו אחריהם.
ספורנו על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם. מאז שהיו בסכות שהוא חוץ לגבול מצרים ונכנסו למדבר:
בעל הטורים על שמות יג, כא
ולילה בעמוד אש ולילה ו' במסורה, הכא ואידך ולילה אור בעדני. ולילה כיום יאיר. ולילה ולא דומיה לי. ולילה באים להרגך. ולילה ללילה יחוה דעת. וזהו ולילה באים להרגך. שבליל ז' השיגום ובאים להרגם ולילה אור בעדני וכיום יאיר לי בעמוד אש ע"כ ולילה ולא דומיה לי שאמרתי לפניו שירה. ולילה ללילה יחוה דעת שלילה זה מחוה דעת לליל מלחמת סיסרא שהיתה ג"כ בלילה שנאמר הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרה ואימתי כוכבים נראים בלילה:
רבנו בחיי על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם יומם. ע"ד הפשט מפני שאין לשון הליכה והעתקה נופל בהקב"ה ביאר הכתוב כאן מה שעמוד ענן הולך לפניהם יומם לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם היה אות וסימן שהשם המיוחד עמהם ביום ובלילה וב' עמודים אלה שהיו הולכים עמהם ביום ובלילה היו להם לעינים בדרך המדבר ולמגן ולהצלה מן המצריים, ועליהם אמר הכתוב (שמות י״ט:ד׳) ואשא אתכם על כנפי נשרים, ולפי שהיו להצלת ישראל והמצריים נדונו בהם כענין שכתוב (שם יד) וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן על כן דרשו רז"ל והמים להם חומה חמה כתיב חומה לישראל חמה למצריים, וכן דרשו בחילו של סנחריב (ישעיהו י׳:י״ז) והיה אור ישראל לאש אור לישראל אש לסנחריב.
וע"ד הקבלה וה' הולך לפניהם היה ה' שוכן בתוך עמוד ענן והולך לפניהם ביום ובית דינו שוכן בתוך עמוד האש והולך לפניהם בלילה, וזהו שאמרו הוא ובית דינו ובאורו הרחמים והשכינה, וזהו (ישעיהו ס״ג:י״ב) זרוע תפארתו וזהו חומה לישראל חמה למצריים, וזהו שדרשו בפסוק (שמות טו) ימינך, היתה ידו אחת מצילתן וידו אחת משקעתן וזהו (שם יב) בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, כי היד הגדולה היא המכה בהם וכח הרחמים שבה הוא מציל וכל זה כטעם (במדבר י״ד:י״ד) כי עין בעין נראה אתה ה' ועננך וגו'.
ללכת יומם ולילה. על דרך הפשט מרוב חפצם וזריזותם לקבל התורה ביום חמשים היו ממהרים את דרכם והיו הולכים ביום ובלילה לא כשאר הולכי דרך שהם יגעים ביום ונחים בלילה.
וע"ד המדרש ללכת יומם ולילה, הולכים לקבל תורה שכתוב בו (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה.
וע"ד הקבלה ללכת יומם ולילה, טעם הליכתם ביום ובלילה כדי שיהיו נכונים ומזומנים אחר שתי המדות האלה הנקראות יומם ולילה, ולא אמר הכתוב ללכת ביום ובלילה להורות כי יומם ולילה הולכים עמהם וכיון שכן הוצרכו ישראל ג"כ ללכת אחריהם ביום ובלילה והוצרכו ללכת אחר עמוד הענן ביום ואחר עמוד אש בלילה וזה טעם לנחותם הדרך, וזה טעם להאיר להם כי הוא באור זה ביום וזה בלילה, ולא הוצרך לכתוב ללכת יומם ולילה אלא שהוא באור למדות, והנה הליכתם של ישראל ביום ובלילה אחר יומם ולילה הוא כענין שכתוב (משלי כ״ד:כ״א) ירא את ה' בני ומלך, ועל זה נשתבחו ישראל בדבר הנביא ע"ה שאמר (ירמיהו ב׳:ב׳) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר, אחר שתי מדות אלו שאהבום שהם כלולות זו בזו, וזהו לשון כלולותיך הכלולות שלך כלומר שתי מדות שלך אשר בהם הוצאתיך ממצרים הכלולות זו בזו. והענין הגדול הזה שהיה לישראל בו כבוד ותפארת בלכתם ביום ובלילה על הכונה העליונה הזאת העצומה והנפלאה, עוד היה סבה לפרעה ולכל מצרים מבעל הסבות יתברך שיחשבו המצריים על ישראל שהם בורחים כיון שהם הולכים ביום ובלילה ואז תחזק לבם וירדפו אחריהם על הים כדי שיטבעו שם, וברוך ה' אשר לו נתכנו עלילות לאבד מורדיו ולהציל יראיו.
חזקוני על שמות יג, כא
וה' הוא ומלאכיו. ד״א מלאך כמו שאמרנו בפ׳ וירא וה׳ זה גבריאל.
ללכת יומם ולילה ויהא פרעה סבור בורחים הם ורדף אחריהם.
בכור שור על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם. מלכם לפניהם וה' בראשם:
בעמוד ענן. לפי שאין השכינה נגלית להם הולך עמוד ענן שיראו אותו וידעו לאיזה צד יפנו:
לנחותם. כמו להנחותם:
בעמוד אש. אף להאיר להם שמנחה אותם ומאיר להם:
תולדות יצחק על שמות יג, כא
יומם לא תמצאנו בכל המקרא רק על היות השמש על הארץ ויום תמצא והוא לילה ביום הכותי כל בכור:
אור החיים על שמות יג, כא
וה׳ הולך וגו׳. אמרו לנחתם פרוש – להיות להם נח הדרך, כי לצד שהיו ימי החם חופף ה׳ עליהם בעמוד ענן לבל יכם השמש. ולזה לא היה משמש עמוד הענן אלא ביום ולא בלילה, וענן זה הוא לבד מענן הקודם להם לישר המעקשים להשפיל הגבוה ולהגביה הנמוך ולהראותם הדרך. ויש ראיה לזה ממה שאמר הכתוב בפרשת דברים (דברים א:לג) ״ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם״, והנה הזכיר הכתוב שלשה: האחד – לתור לכם מקום, זה היה משמש תמיד לפניהם, פרוש מקדים ללכת קודם להם. השני – עמוד האש לראותכם וגו׳, השלישי – ובענן יומם, והם דברינו עצמם, שענן זה לא היה אלא חופף מהכותם שמש. ולא כמו שפרש רש״י ״לנחתם״ וחסר ה״א והביא חבר ״לראתכם״, כי לפי דברינו גם כאן גם שם אינה חסרה ה״א, ועין בפסוק שאחר זה.
ולילה וגו׳ להאיר וגו׳. קשה לפי דבריהם זכרונם לברכה (שבת כב:) שאמרו שכל ארבעים שנה שהיו במדבר לא הלכו אלא לאורו, שהיו רואים אפלו מה שבתוך הטפיח. ואין לומר כי על זמן הלילה הוא אומר, שאין זה פשט אמרם ״לא הלכו אלא לאורו״, כי מה בא למעט אם לא שנאמר אור השמש ביום? ואם כן הלילה למה לא יאיר כיום שלא היו צריכין לשמש, שהצרך לעמוד אש להאיר להם? ולהבין הענין יש לדקדק עוד אמרו ללכת יומם ולילה, למה לא הספיק טעם ״להאיר להם״ שהצרך לומר ״ללכת״ וגו׳?
אכן כונת הדברים היא לעולם שלא זז אורו יתברך ממחנה ישראל תמיד, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה שכתבנו בסמוך, אלא שיש לדעת כי האור הקדוש הלזה לא היה מתפשט חוץ ממחנה ישראל אלא דוקא במושבותם. ויש טעם בדבר, ומה גם במדבר הרע שהוא מדור של מחנה טמאה, כי שם הרגיעה הקלפה כידוע בדברי הקדושים (זהר חלק א׳ קכו.), וכיון שכן לא היו ישראל יכולים ליהנות מהאור העליון אלא במחניהם, אבל חוץ למחניהם לילה יחשיך כסדר העולם. והנה אם לא היו ישראל הולכים בלילה כשיחפץ ה׳ ללכת, לא היו צריכין לאור עמוד האש כי לכל בני ישראל היה אור ה׳ במושבותם, אלא לסבת הליכתם בלילה הצרכו לעמוד להאיר למרחוק חוץ למחנה ישראל להכיר מקום שילכו בו חוץ למחניהם, והוא אמרו להאיר להם, וטעם אור זה הוא ללכת יומם ולילה, פרוש בשוה, כשם שביום מלבד אור ה׳ הנוצץ עליהם היו רואים אור למרחוק באור השמש המאיר לעולם כלו, כמו כן היו רואים בלילה באמצעות עמוד האש. ובזה יטעם באור מה שאמר הכתוב בפרשת דברים (דברים א:לג) ״באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה״, פרוש לראותכם – כדי לראותכם, כדי שתראו אותם, לא כמו שפרש רש״י להראותכם וחסר ה״א והביא מהנביאים ומהכתובים חבר לה, כי אין אנו צריכים לזה, ובאר הכתוב דבריו כי דברינו יגיד באמרו ״לראותכם בדרך״, ולדבריו היה צריך לומר ״הדרך״, אלא הכונה היא להיות שהיה להם לישראל אור עולם במושבותם ולא בדרך אשר עדין לא באו שמה, לזה אמר כי עמוד (ענן) [אש] טעמו הוא כדי שיראו בדרך אשר ילכו בה לשון עתיד, והבן והם דברינו עצמם. ומעתה אין הבדל בין היום ללילה לבני ישראל, ולא היו מכירים זמן יום וזמן לילה אלא על ידי השתנות העננים.
מלבי"ם על שמות יג, כא
וה' הולך לפניהם יומם. עתה יספר איך סבב ה' שפרעה יחזק לבו לרדוף אחריהם הגם שכבר הכיר שבט אלוה עליו וכבר שלחם מדעתו, וזה בשלשה ענינים: א] שהלכתם למדבר איתם ובשובם משם בחזרה הלך ה' לפניהם בעמוד אש וענן ונחץ אותם ללכת יומם ולילה בלי מרגוע, שמזה חשב פרעה שהם בורחים ופחדו שע"כ ילכו גם בלילה, ועפ"ז אחר שראה ששבו בחזרה חשב כי נבוכים הם ואלהים עזבם:
שפתי חכמים על שמות יג, כא
ל כלומר שהוא פועל יוצא לשלישי, ומביא ראיה מן לראותכם שהוא כמו להראותכם, דאם לא כן היה לראותכם מן הקל ופירושו לראות אתכם, ואין זה המכוון מן הקרא, אלא על כרחך שהוא כמו להראותכם, אף כאן כמו להנחותם, [אבל אין זה כוונת הרא"ם]:
מ דקשה לו הא כתיב וה' הולך לפניהם ולא העמוד הענן, ולכן פירש הקב"ה בכבודו וכו', רצה לומר הקב"ה מוליך את עמוד הענן לפניהם, ואין להקשות כיון שהקב"ה היה הולך לפניהם למה צריך לעמוד הענן, ומפרש והולך ומכל מקום את עמוד הענן וכו':
נ [נח"י], דהא ביום אין צריך לאורה אלא להורותם כו', והא דכתיב להאיר להם קאי אעמוד אש בלבד, ומכל מקום עמוד האש גם כן היה להורותם דכתיב ללכת יומם ולילה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיהוָה | — | 32 | |
| הֹלֵךְ | הָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 55 |
| לִפְנֵיהֶם | פָּנִים שם עצם | פ-נ-ה | 215 |
| יוֹמָם | יוֹמָם תואר הפועל | 96 | |
| בְּעַמּוּד | עַמּוּד שם עצם | ע-מ-ד | 122 |
| עָנָן | עָנָן שם עצם | ע-נ-ן | 170 |
| לַנְחֹתָם | נָחָה פועל | נ-ח-ה | 528 |
| הַדֶּרֶךְ | דֶּרֶךְ שם עצם | ד-ר-ך | 229 |
| וְלַיְלָה | לַיִל שם עצם | 81 | |
| בְּעַמּוּד | עַמּוּד שם עצם | ע-מ-ד | 122 |
| אֵשׁ | אֵשׁ שם עצם | א-נ-ש | 301 |
| לְהָאִיר | אוֹר פועל | א-ו-ר | 246 |
| לָהֶם | — | 75 | |
| לָלֶכֶת | יָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 480 |
| יוֹמָם | יוֹמָם תואר הפועל | 96 | |
| וָלָיְלָה | לַיִל שם עצם | 81 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור: ויקיטקסט, רמב"ן על שמות · רישיון: CC BY-SA 4.0 (ייחוס – שיתוף זהה)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Exodus – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.