שמות יג, כב

לא ימיש. הקדוש ברוך הוא את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא ישקע זה עולה זה:

לָא יַעֲדֵי עַמוּדָא דַעֲנָנָא בִּימָמָא וְאַף לָא עַמוּדָא דְאֶשָׁתָא בְּלֵילְיָא קֳדָם עַמָא:

לָא עֲדֵי עֲמוּדָא דַעֲנָנָא בִּימָמָא וְעַמוּדָא דְאֵישָׁתָא בְלֵילְיָא לְמַדְבְּרָא קֳדָם עַמָא

לָא הֲוָה פָסַק:

לא ימיש. פעל יוצא. כי השם הנזכר למעלה לא המיש העמודים לפני העם.

ומלת יומם לא תמצא בכל המקרא רק על עת היות השמש על הארץ. כי יום ימצא בתורה ונביאים ובכתובים והוא לילה. כי כתוב ביום הכותי כל בכור. וזה היה לילה. וכתוב היום הזה יום בשורה הוא והוא היה לילה. כי שם כתוב וחכינו עד אור הבקר. וכתוב יום צעקתי בלילה נגדך:

לא ימיש - הקב"ה לשון מפעיל ממיש את אחרים, אבל לא ימוש ספר התורה. ל' פועל.

לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש וגו'. שעמוד האש משלים לעמוד הענן מדכתיב לפני העם ולא כתיב מלפני העם משמע שלפעמים היו שניהם לפני העם:

לא ימיש ב' במס' הכא ואידך ביהושע לא ימיש מתוך האהל כמו שהעננים היו משלימין זה לזה כך עשה יהושע משכים בבוקר בעוד עמד עמוד האש ללמוד ולערב הקדים ולמד בעוד עמד עמוד הענן והיינו לא ימיש כמו שהעננים לא משו כך יהושע לא מש מתוך האהל וע"כ זכה לילך לפני העם:

לא ימיש עמוד הענן יומם. חזר והזכיר זה להורות מה שדרשו רז"ל מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן.

עמוד הענן יומם לא תמצא תיבת יומם בכל המקרא רק בהיות השמש על הארץ, אבל תיבת יום תמצא בתורה ובנביאים ובכתובים שהוא לילה. בתורה ביום הכותי כל בכור והוא לילה. בנביאים היום יום בשורה ושם כתיב וחכינו עד אור הבקר. בכתובים יום צעקתי בלילה נגדך.

לא ימיש כמו לא מש כמו ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש.

לא ימיש. הק' את עמוד וגו' לפני העם מלפני העם ולפי שאמר למטה שילכו באש והענן אחריהם מגיד לך שאין דרכם בכך אלא לצורך נעשה:

לא ימיש וגו׳ לפני העם. הוא מיותר שהרי כבר כתיב לפניהם. אלא בא ללמד דרק לפני העם היו שני עננים ממש. עד שאמרו חז״ל בשבת דכ״ג שהיה ענן אש מקדים לבא עד שלא הלך עמוד הענן. אבל הענן שהיה עליהם כדכתיב בפ׳ שלח ועננך עומד עליהם. לא היה אלא ענן אחד. וביום היה כמו ענן. ובלילה היה אותו ענן עצמו מאיר כאש. כמו שביארנו בפ׳ בהעלותך ע״ש:

ס כי הוא מבנין הפעיל, דאם לא כן היה לו לינקד ימוש בחולם וי"ו:

ע דאם לא כן לא ימיש וגו' למה לי, דהא כתיב וה' הולך וגו':