דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת בא · שמות פרק יב פסוק לז

שמות יב, לז

וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,556 · 12 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק יב

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · דעת זקנים · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · תולדות יצחק · העמק דבר · שפתי חכמים

רש"י על שמות יב, לז

מרעמסס סכתה. מאה ועשרים מיל היו ובאו שם לפי שעה, שנאמר (שמות יט ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים:

הגברים. מבן עשרים שנה ומעלה:

תרגום אונקלוס לשמות יב, לז

וּנְטָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת כְּשִׁתְּ מֵאָה אַלְפִין רִגְלָאִין גֻבְרַיָא בַּר מִטַפְלָא:

תרגום יונתן לשמות יב, לז

וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן פִּילוּסִין לְסוּכּוֹת מְאָה וּתְלָתִין מִילִין תַּמָּן אִיתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע צִיטְרֵיהוֹן וְחַד מֵעִילַוֵּיהוֹן דְּלָא יֵיחוֹת עֲלֵיהוֹן מִטְרָא וּבַרְדָא וְלָא יִתְחַרְכוּן בִּשְׁרָבֵי שִׁמְשָׁא וְחַד מִלְּרַע לְהוֹן דְּלָא יְהַנְזְקוּן לְהוֹן כּוּבִין וְלָא חֵיוִין וְעַקְרַבִּין וְחָד מְטַיָּיל קוּמֵיהוֹן לְאַשְׁוָאָה עוּמְקַיָא וּלְמֵימַךְ טוּרַיָא לְאַתְקָנָא לְהוֹן בֵּית מֵשְׁרוֹי וְהִינוּן כְּשִׁית מֵאָה אַלְפִין גּוּבְרַיָא וּמְטַיְילִין עַל רִיגְלֵיהוֹן וְלָא רַכְבִין עַל סוּסְוָון בַּר מִטַּפְלָא חַמְשָׁא לְכָל גַּבְרָא

אבן עזרא על שמות יב, לז

ויסעו. היה הסמ"ך ראוי להדגש בהתבלע הנו"ן. כמו ויגשו. ויתנו. אולי בא כן להקל על הלשון:

מרעמסס. בפתח תחת הרי"ש ושו"א תחת העי"ן והוא שם מחוז ולא עיר:

סכתה. אל סכות.

וזכר הגברים ואין צורך להזכיר הנשים. כי הם כמו הם או יותר:

לבד מטף. שהוא פחות מכ' שנה:

דעת זקנים על שמות יב, לז

ויסעו בני ישראל. ק"כ מיל היו ובאו שם לפי שעה זש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים שלשה ממי"ן יש באותו פסוק בסופי תיבות הם ק"כ וזכר לדבר ע"ל כנפ"י בגי' ק"כ מילין מהרב משה:

בעל הטורים על שמות יב, לז

סכתה ב' חסרים מרעמסס סכתה ויעקב נסע סכתה שבזכות יעקב יצאו ממצרים:

רבנו בחיי על שמות יב, לז

כשש מאות אלף רגלי כו'. הלשון הזה יורה שלא היו שש מאות אלף שלמים ומפני שהתורה לא הזכירה כוון חשבונם בדקדוק כמה היו הגברים או כמה יחסרו מן השש מאות אלף, נראה לומר שלא היו חסרים כי אם אחד ולא רצה להזכיר מנינם בחסרון.

וכן מצאתי בפרקי ר' אליעזר פרק ל"ט כשעלו ישראל ממצרים נתיחסו כל הגברים ששים רבוא חסר חד מה עשה הקב"ה נכנס במנין עמהם ועלה מספרם ששים רבוא הוא שנאמר (בראשית מ״ו:ד׳) ואנכי אעלך גם עלה ע"כ.

חזקוני על שמות יב, לז

ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה נתקבצו כולם שם שזה היה מקום שעבודם ומשם יצאו חפשים.

סכתה רבי נחמיה אומר לפי שצריך למ״ד בתחלתה הטיל לה ה״א בסופה.

תולדות יצחק על שמות יב, לז

כשש מאות אלף רגלי לא אמר שש מאות ובפרקי רבי אליעזר לפי שהיה חסר אחד מה עשה הקב"ה נכנס עמהם במנין ועלה מספרם ס' רבוא הוא שנאמר אעלך גם עלה ע"כ:

העמק דבר על שמות יב, לז

סכותה כשש מאות וגו׳. מרעמסס יצאו מעורבבים ולא היה שעה לעשות סדרים ולעמוד על המספר שהרי יצאו בחפזון של עצמם בבוקר. אבל בסכות עמדו על המנין ונמצאו שש וגו׳:

לבד מטף. בכלל טף המה הזקנים והנשים והילדים. וטף מלשון טפל. וע׳ מש״כ בס׳ בראשית מ״ז י״ב. והכי מפורש בירושלמי תענית פ״ג לענין הא דתנן חמש מאות רגלי. בחורים ולא זקנים וכן נאמר שש מאות אלף רגלי ואין נשים וטף במנינם וע׳ ביאורי הגר״א או״ח סימן תק״ע ס״ב:

שפתי חכמים על שמות יב, לז

ע דלא היה צריך למכתב מרעמסס דהא הם היו ברעמסס כדכתי' בפ' ויגש אלא לו' לך ק"ך מיל היו וכו':

פ דהא בפ' במדבר מנאן מבן ך' ולמעלה ולא היו יותר אלא כמו הכא והכל היה בשנה אחת ואי אמרת דהכא מנאן מי"ג שנה א"כ התם כשמנאן מבן ך' לא יהיה כ"כ הרבה כמו הכא דהא בשנה אחת לא הגיעו כולן לך' שנה אלא המנין דהכא נמי היה מבן ך' ולמעלה:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיִּסְעוּנָסַע פועלנ-ס-ע152
בְנֵיבֵּן שם עצם62
יִשְׂרָאֵליִשְׂרָאֵל שם פרטי541
מֵרַעְמְסֵסרַעְמְסֵס שם פרטי470
סֻכֹּתָהסֻכּוֹת שם פרטי485
כְּשֵׁשׁשֵׁשׁ שם עצםש-ד-ש620
מֵאוֹתמֵאָה שם עצםמ-א-ה447
אֶלֶףאֶלֶף שם עצםא-ל-ף111
רַגְלִירַגְלִי שם תוארר-ג-ל243
הַגְּבָרִיםגֶּבֶר שם עצםג-ב-ר260
לְבַדבַּד שם עצםב-ד-ד36
מִטָּףטַף שם עצםט-פ-ף129
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Exodus – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.