דברים ד, ל

כַּד יֵיעוֹק לָךְ וְיַשְׁכְּחֻנָךְ כֹּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין בְּסוֹף יוֹמַיָא וּתְתוּב לְדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּל לְמֵימְרֵהּ

כַּד תֵּיעוֹק לְכוֹן וִיאַרְעוּן לְכוֹן כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין בְּסוֹף יוֹמַיָא וּתְתוּבוּן עַד דַּחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן וּתְקַבְּלוּן לְמֵימְרֵיהּ

ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו גם זה רמז לגאולת בבל ששבו אל השם והתודו לפניו ושמעו לקול הנביאים אשר הקים להם ולפיכך הבטיחם שלא ישחיתם ולא ישכח ברית אבותם כאשר אמר (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' ובסוף הספר ירמוז לגאולה העתידה כאשר פירשתי (שם בפסוק טז) ואזכרנו עוד בע"ה (רמב"ן על דברים כ״ח:מ״ב):

באחרית הימים. לקץ הימין כמו שהעיד באמרו והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו:

בצר לך ומצאוך. ותבינו שאין מועלים לכם אותם אלהות כלום, ולא עוד אלא שאתם לוקים על ידם, ודרשת משם את ה' אלהיך, כי הוא המועיל לך, כדכתי' אלכה לי ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:

ושבת עד ה' אלהיך לא ירפך פי' לפי שהקב"ה מחזק לב אותם שהרשיעו מאד לשלא ישובו שנאמר ויחזק את לב פרעה השמן לב העם הזה אמר לא די שלא יחזיק לבך לשלא תשוב בתשובה אבל אפילו רפיון בלבך לשלא תשוב לא יתן לך ולא ישחית לבך ויתכן לומר עוד לקושיית ועבדתם שם אלהים אחרים שזה עון הוא ולא עונש תשובה מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה לזה אמר כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ ועשיתם פסל העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון מעל הארץ והפיץ ה' אתכם בעמים וגם שם חוצה לארץ אני יודע שתשובו לעבוד ע"ז ותעשו עון גדול בהכרח או ברצון שאף ההכרח היה רצון אחר שחייבים לקדש את השם וזה הוא שאמר ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם ואחר שעבדתם גם כן בין האומות ע"ז לא היה ראוי שתקובלו בתשובה ועם כל זה ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת וא"ת איך איפשר לסלוח להם אחר שלקו ושנו ועוד שהתשובה היא מתוך צרה לזה אמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך כי אל רחום שאל נא או הנסה אלהים ומי שעשה כל זה ג"כ יעשה זה שימחול ואמר להוריש גוים גדולים שגם אחר שנחטא חוצה לארץ נשוב לארצנו ונירש גוים כמבראשונה ולפי שיותר טוב הוא שלא יחלה האדם משיחלה ויתרפא לזה אמר מה תועלת לך לשתחלה ואחר כך תתרפא ושתלך בשבי חוצה לארץ ואחר כך תשוב לארץ יותר טוב שלא תחטא ותאריך ימים על האדמה לעד לעולם וז"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וא"כ ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה ובזה הותר הספק וג"כ נקשרו אלו הפסוקים כולם קישור יפה:

בצר לך. החל להתנבאות על חרבן וגלות השני ואמר בצר לך. הרבה צרות:

ומצאוך כל הדברים האלה. שנזכר למעלה ועבדתם שם אלהים וגו׳. אבל אז יהיה בהכרח כמשמעות ומצאוך שירדפוך וישיגוך לידי כך:

באחרית הימים. כבר נתבאר בס׳ בראשית מ״ט דמשמעות זה הלשון אינו אחרית ימי העולם אלא אחרית אותה תקופה שמדבר בה וכאן ג״כ הפי׳ באחרית תקופת הגלות. ולא כמו בפעם הראשונה דכתיב ובקשתם וגו׳ ולא כתיב באחרית הימים. שבאמת בעת ששבו מבבל לא״י לא כלה תקופת הגלות. שהרי עדיין היו משועבדים לפרס. אבל כאן לא יגיעו לתשובה זו עד אחרית תקופת הגלות:

ושבת עד ה׳ אלהיך. הוא תשובה שלמה שמגעת עד כסא הכבוד:

ושמעת בקלו. הוא עסק התורה והנבואה. ובפ׳ הגאולה בסדר נצבים יבואר יותר:

בצר לך, ורבים אשר לא יעזבו את דתם ויגורשו מן הארץ ויסבלו צרות רבות וע"י רוב הצרות והגירושין יעשו תשובה שלמה, עליהם אמר הגם שלא תעשה תשובה רק בצר לך ע"י רוב הצרות וע"י שימצאוך כל הדברים האלה והגם שלא תעשה תשובה תיכף רק באחרית הימים בכ"ז אני אומר שתשוב עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי גם באופנים אלה יקבל תשובתך משני טעמים