דברים ד, ג

עֵינֵיכוֹן חָזָן יָת דִי עֲבַד יְיָ בְּבַעַל פְּעוֹר אֲרֵי כָּל גַבְרָא דִי אֲזַל בָּתַר בַּעַל פְּעוֹר שֵׁצְיֵהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ

עֵינֵיכוֹן חֲמִיתוּן יַת דְּעָבַד מֵימְרָא דַיְיָ בְּפַלְחֵי טַעֲוַות פְּעוֹר אֲרוּם כָּל בַּר נַשׁ דְּטָעָא בָּתַר טַעֲוַות פְּעוֹר שֵׁצְיֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ

עיניכם הראות עתה בא להזהיר בפרטי המצות ויתחיל בעבודת כוכבים שהיא שורש לכולן:

בבעל פעור. בעבור בעל פעור ורבים כן ומי שלא עבד בעל פעור הנו חי:

עיניכם הרואות. הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור כי אמנם אותם שחטאו בעבודת בעל פעור לא התכונו לזה בתחלה אבל היתה תחלת כונתם לזנות בלבד. כאמרו ויחל העם לזנות. ואע"פ שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודת גלולים כאמרם וזנו בנותיו והזנו את בניך חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל והנה קרה ההפך כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהכשל בעבודה עצמה עד שהשמידו ה' אלהיך:

עיניכם הראות לעיל קאי למען תחיו ובאתם וירשתם שהרי עיניכם הראות, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה׳ אע״פ שהיו ראויים להיות מבאי הארץ כדכתיב ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם ויאמר ה׳ אלי וגו׳ ואחר כך באו לשטים ושם מתו במגפת בעל פעור.

בבעל פעור בשביל בעל פעור ורבים כן.

השמידו ה׳ אלקיך מקרבך אבל ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם לפיכך אתם חיים כולכם היום ולפי שהיו מול בית פעור הזהיר תחלה על עבודת כוכבים.

עיניכם הראות וגו׳ אחרי בעל וגו׳. פרוש, אתם ראיתם החומרא שבעבודה זרה יתר על כל העברות, שאפלו אותם שלא עבדוה אלא שחשבו בלבם והלכו אחריו לעבדו, הגם שלא עבדוהו עדין – השמידם ה׳, והוא על דרך אמרו (קידושין לט:, יחזקאל יד:ה) ״למען תפש ישראל״ וגו׳:

עיניכם הראות. הראה משל והוכחה לאזהרה הקודמת דאפשר לדמות שהוא עושה מצוה והיא מוליכתו לשאול. הרי ראיתם אנשים שהלכו אחרי פעור. וידוע הא דתניא בספרי פ׳ בלק והובא בסנהדרין דק״ו שלא באו לעון החמור של ע״ז זו עד שמתחלה עשו שלא לעובדה אלא לגלות עצמו לבזוי והרי מותר לבזות ולהתלוצץ ממנה. מכ״מ הרי שנינו הפוער עצמו לבעל פעור ה״ז עבודתו ומפרש בגמ׳ אע״ג דמכוין לבזוי. הרי מי שהלך אחרי בעל פעור בדמיון עושה מצוה השמידו וגו׳ ומזה תשכילו שאפשר לכל מי שאינו משוקע בד״ת. שאפשר להכשל בדרך גדולה עבירה לשמה. ומחשבה זו תוליכהו לבאר שחת:

עיניכם הרואות, הוא ראיה על שני הדברים שהזכיר: [א] עמ"ש למען תחיון וירשתם את הארץ שכן ראיתם בבעל פעור, שכל האיש שהלך אחרי בעל פעור השמידו ה' ואתם כלכם נשארתם בחיים, הגם שלפי דרך הטבע בעת המגפה ידבק הדבר בכל הנוגע בנגפים וא"כ גם זה היה נס ע"י ששמרתם מצות ה' נשארתם בחיים, וגם הוא ראיה עמ"ש לא תוסיפו על הדבר כמ"ש הרי"א שבין העובדים לבעל פעור היו רבים שלא נתכוונו לעבדה רק לבזותה וחשבו שעוד עושים מצוה ובכ"ז נשמדו, כמ"ש כי כל האיש אשר הלך, ומזה מבואר שאין להוסיף דבר מדעתו על מצות ה':