דברים ד, טז

סמל. צורה:

דִילְמָא תְּחַבְּלוּן וְתַעְבְּדוּן לְכוֹן צֶלֶם דְמוּת כָּל צוּרָא דְמוּת דְכַר אוֹ נֻקְבָא

הֲווֹ זְהִירִין דְּלָא תְחַבְּלוּן עוֹבָדֵיכוֹן וְתַעַבְדוּן לְכוֹן צְלַם דְּמוּ דְּכָל טָעוּ דְמוּ דִדְכַר אוֹ דְנוּקְבָא

פסל. דבר נקצב כמו ויפסלו בוני שלמה:

זכר או נקבה. בגוים ידועים. גם יש גוים סוגדים ועובדים כל בהמה שיפגעו בתחל' יומו וי״א להוריד כח עליונים כצורת עקרב לנשוך והצורות הארבעים ושבעה הנשארות:

תמונת כל סמל - כמו: סמל הקנאה המקנה. ענין אליל.

תמונת כל סמל. כמעשה החושבים שלכל נמצא נפסד יש איזו התחלה קדמונית, והיו עושים צורת אותו הנפסד להורות על מה שחשבו היות קדמון והתחלה לאותו הנפסד המצויר. והיו עובדים לאותה הצורה להשפיע עליהם פעולת מה מאותו הנמצא שחשבוהו קדמון:

פן תשחתון לעיל קאי כי לא ראיתם כל תמונה. פן תשחתון היום או למחר ותאמרו כתבנית כבודו שראינו בסיני נעשה סמל.

פן תשחיתון וגו׳. שמא תאמרו באמת לעשות איזה פסל לזכרון המעשה והיינו השחתה שמזה תגיעו להשתחות להם ולעבדם:

פן תשחיתון, פי' תשחיתו את נפשותיכם, ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל, פסל הוא צורה בולטת ותמונה הוא צורה שוקעת כמ"ש בפ' יתרו (כ ד') ר"ל לא פסל ולא תמונה של כל סמל, ומבואר אצלי בפי' מלכים ב' שסמל הוא צורה בעלת ד' פנים, כמ"ש חז"ל שמנשה עשה סמל צורה בעלת ד' פנים, כי המרכבה שנראה לנביאים הוא בעלת ד' פנים אדם ארי שור נשר, שכולם מולכים מצד הקדושה, ונגד זה הסט"א שהוא הסמל (ר"ל צד השמאל) י"ל מרכבה בעלת ד' פנים מן הברואים הנמוכים שהוא החי והמעופף והרומש והשוחה בהמה ועוף ורמש ודגה מן הגרועים והמשוקצים שבהם, והרי"א ועקדת יצחק פי' שרמז אל כל מיני הצורות והתמונות אשר הניחו הוברי שמים, אמרו שיש שם תמונת מאזנים או קשת או צורת עיר או נהר או ספינות, ואמרו שיש מזלות שמחציתן זכר ומחציתן נקבה עז"א תבנית זכר או נקבה, וכן אמרו שיש צורת איש מזוין ואיש לוחם ואשה שי"ל בעל ושאין לה בעל, ונגד מ"ש תבנית כל בהמה זכרו צורת טלה שור ארי' וגדי והכלב הגדול והכלב הקטן, ונגד מ"ש תבנית כל עוף כנף אמרו הנשר הגדול והקטן והמעופף והנופל וצורת תרנגולת, ונגד תבנית כל רומש באדמה אמרו שם בצורת סרטן ועקרב, ונגד תבנית כל דגה אמרו במזל דגים ולויתן נחש בריח והיא התלי, ר"ל שלא תטעה בכל אלו התבניות שהניחו הוברי שמים במלאכתם: