דברים כח, כד

מטר ארצך אבק ועפר. זיקא דבתר מטרא, מטר יורד ולא כל צרכו ואין בו כדי להרביץ את העפר, והרוח באה ומעלה את האבק ומכסה את עשב הזרעים שהן לחים מן המים, ונדבק בהם ונעשה טיט ומתיבש, ומרקיבין:

יִתֵּן יְיָ יָת מְטַר אַרְעָךְ אַבְקָא וְעַפְרָא מִן שְׁמַיָא יֵחוּת עֲלָךְ עַד דְתִשְׁתֵּצֵי

יְגָרֵי יְיָ בָּתַר מִטְרִין דְנַחְתִין עַל אַרְעֲכוֹן רוּחָא דְמַסְקָא אַבְקָא וְעַפְרָא עִילַוֵי עִשְבֵּי חַקְלֵיכוֹן מִן שְׁמַיָא יֵחוֹת פּוּרְעָנוּ עֲלֵיכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן

אבק ועפר. ברוב החורב וכח הרוחות:

עד השמדך. מלה זרה כמו ביום הבראך:

מטר ארצך - לשון ירידה כמו: המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש. ימטר על רשעים פחים אש וגפרית.

אבק ועפר הרוח הרגיל להביא מטר השמים יבוא בחוזק ויוריד אבק ועפר מעל ראשי ההרים ויהפוך שרשי האילנות למעלה.

אבק האל״ף בקמץ.

יתן ה׳ וגו׳. במקומות אחרים יהיו לבד שלא יהיו גשמי שנה. עוד יהיו גשמי אבק לעפר לקלקל התבואה:

ועד השמדך. מאותו מקום כידוע מאמרם ז״ל בב״ק ד״ס רעב בעיר פזר רגליך ומ״מ כמה מתים ונשמדים:

ק זהו ל' גמרא ורצונו של רש"י לתרץ איך שייך לומר שהמטר יהיה אבק ועפר שני הפכים הם ושני הפכים בנושא אחד א"א ל"פ זיקא דבתר כו':

ר להרביץ הוא מל' רובן תחת משאו: