דברים כב, טו

אבי הנערה ואמה. מי שגדלו גדולים הרעים יתבזו עליה:

וְיִסַב אֲבוּהָא (נ''א אֲבוּהִי) דְעוּלֶמְתָּא וְאִמַהּ וְיַפְּקוּן יָת בְּתוּלֵי עוּלֶמְתָּא לָקֳדָם סָבֵי קַרְתָּא לִתְרַע בֵּית דִין אַתְרָא

וְיִסְבוּן אֲבוּהָא דְעוּלֵימְתָּא וְאִמָּהּ רְשׁוּ מִבֵּי דִינָא וְיִפְקוּן יַת שׁוֹשִׁיפָא בַּהֲדֵי סְהִידַווֹן דְּעוּלֵימְתָּא לְוַת חַכִּימֵי קַרְתָּא לִתְרַע בֵּי דִינָא

אבי הנערה ואמה. אם הם בחיים או ממונה בית דין:

את בתולי - לפי הפשט: דם בתולים שעל השמלה.

אבי הנער כתיב חסר ה"א שהלכה כנער לכך הוציא עליה ש"ר:

ולקח אבי הנערה ואמה. אם הם בחיים, או ממונה בית דין.

והוציאו את בתולי הנערה וגו׳. בזה הראו לדעת כי אין לב״ד לחוש לדבריו לשלוח אחר עדים כ״ז שלא באו מעצמם. וא״כ ממילא הדברים שקר שהרי אין לו עדים ואין רגלים לדבר. ואין זה רק עלילות דברים:

[צ] ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה היל"ל והוציא אבי הנערה ואמה את בתוליה ומ"ש בכפל ולקח והוציאו וכן מה שחזר שם הנערה הוא למותר מזה למדו חז"ל שמ"ש והוציאו הוא פועל סתמי, לכתחלה יקח אבי הנערה ואמה וכשאין לה אב ואם יוציאו המוציאין, ולכן חזר שם הנערה אחר שהוא פועל אחר בלתי נסמך על אבי הנערה, ולא יכול לאמר בתוליה בכינוי, ועיין בכתובות (דף מד ע"ב) המוציא שם רע על היתומה, ויש להקשות גם מברייתא זו ועיין בתוס' ד"ה המוציא ובמ"ש נדחו דברי המפ' שפלפלו במוציא שם רע על היתומה מפלוגתא אי בעינן קרא כדכתיב כי פה יש ע"ז לימוד מיוחד, ומ"ש והוציאו וכולי מחק הגר"א וכן עקר כנ"ל ס' פח:

צ דאם לא כן והוציאו את הבתולה מבע"ל ולמה נאמר אבי הנערה ואמה אלא לדרשא ראו גידולים כו':