דברים יז, ד

נכון. מכון העדות:

וְיִתְחַוֵי לָךְ וְתִשְׁמַע וְתִתְבַּע יָאוּת וְהָא קֻשְׁטָא כֵּוַן פִּתְגָמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֶבְתָּא הָדָא בְּיִשְׂרָאֵל

וְאִתְחַוָא לְכוֹן וְתִשְׁמְעוּן וְתִיתְבְּעוּן יַת סַהֲדַיָא טַבְאוּת וְהָא קוּשְׁטָא כֵּיוַן פִּתְגָמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֵבְתָּא הָדָא בֵּינֵיכוֹן

ודרשת היטב. מאד מאד וכן היטב חרה לי והוא מעט רחוק מגזרת טוב:

ודרשת היטב. מנין היט"ב, וכאלו אמר ודרשת את ה' מאותו, שצריך הדיין לראות עצמו כאלו שכינה שרויה כנגדו, ושידרוש השם יתעלה בשעת הדין.

[יג] והגד לך ושמעת ודרשת היטב, למד שבע חקירות, וכבר בארתי מאמר זה בפ' ראה (סי' עה) על פסוק ודרשת וחקרת ושאלת היטב עיי"ש, וכבר בארתי ויקרא (סי' קצא) שכ"מ דכתיב ישראל, י"ל למעט נשים גרים ועבדים, אך פה אמר או את האשה וכמו שאין נשים בכלל כן לא גרים כמו שבארתי בפ' מצורע (סי' קי"ט), ומ"ש אל שעריך שומע אני שער שנדונו בו כבר נזכר ונתפרש למעלה (סימן יו"ד):

[יד] מה שדייק האיש ההוא וכן האשה ההיא, מלת ההוא מציין אם עשה זאת בדעת ובזדון לא באונס או בטעות שאינו האיש ההוא שי"ל שכל ובינה ולב לדעת ועינים לראות, וכבר התבאר זה למעלה פ' ראה (סי' סא) על והנביא ההוא, ובספרא (צו סי' קלב), ולפעמים אמר וסקלתם באבנים ולפעמים אמר באבן, פי' תז"ל שאם לא מת באבן אחד יוסיפו לסקלו באבנים, והתבאר בספרא (קדושים סי' צב):

ר ר"ל שלא תטעה לפרש הקרא והנה אמת נכון הדבר היינו עבודת אלילים כלומר שנכון הוא שעובד עבודת אלילים לכן פירש מכוון העדות כלומר נכון בפי העדים כאשר חקרת: