דברים יג, י

כי הרג תהרגנו. אם יצא מבית דין זכאי, החזירהו לחובה יצא מבית דין חיב, אל תחזירהו לזכות:

ידך תהיה בו בראשונה. מצוה ביד הנסת להמיתו לא מת בידו, ימות ביד אחרים, שנאמר ויד כל העם וגו':

אֲרֵי מִקְטַל תִּקְטְּלִנֵהּ יְדָךְ תְּהֵי בֵהּ בְּקַדְמֵיתָא לְמִקְטְלֵהּ וִידָא דְכָל עַמָא בְבַתְרֵיתָא

אֲרוּם מִקְטַל תִּקְטְלִינֵיהּ יְדֵיכוֹן יְתוּשְׁטַן בֵּיהּ בְּשֵׁירוּיָא לְמִקְטְלֵיהּ וִידֵיהוֹן דְּכָל עַמָּא בְּסוֹפָא

ידך תהיה בו. היה נראה כי הוא משנים עדים לולא הקבלה:

כי הרג תהרגנו - [אלא הרוג תהרגנו].

כי הרג תהרגנו. דברי התורה כלה רחמים מבעל הרחמים יתעלה, וכאשר תצוה עלינו להרוג המחויב לא כוונה שנעשה כן דרך נקמה שננקום ממנו כיון שנתחייב בה, כי זה היה סבה להרגיל טבענו במדת האכזריות, אך הכוונה בנקמתו דרך רחמנות לרחם על השאר, ומזה הזכיר לפניו ולא תחוס עינך עליו, ואחריו וכל ישראל ישמעו וייראון ולא יוסיפו לעשות כן עוד, ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו וייראו.

ס ואף על גב דדברה תורה כלשון בני אדם כתב הרא"ם הני מילי היכא דליכא למדרש ליה אבל היכא דאיכא למדרש דרשינן. ונראה לי דקשה ליה לרש"י דהרוג תהרגנו יתירא היא דהא כתיב אחר זה ידך תהיה בו בראשונה להמיתו אלא וכו':