פרשת עקב · דברים פרק יא פסוק כב
דברים יא, כב
כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה־בוֹ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 6,109 · 22 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יא13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על דברים יא, כב
שמר תשמרון. אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח:
ללכת בכל דרכיו. הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גמול חסדים:
ולדבקה בו. אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו:
תרגום אונקלוס לדברים יא, כב
אֲרֵי אִם מִטַר תִּטְרוּן יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָא דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן לְמֶעְבְּדַהּ לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן לִמְהַךְ בְּכָל אָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְאִתְקְרָבָא לְדַחַלְתֵּהּ
תרגום יונתן לדברים יא, כב
אֲרוּם אִין מִנְטוֹר תִּנְטְרוּן יַת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הֲדָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן לְמַעַבְדָהּ לְמִרְחַם יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן לִמְהַךְ בְּכָל אָרְחָן דְּתַקְנָן קֳדָמוֹי וּמְטוּל לְאִתְקְרָבָא לִדְחַלְתֵּיהּ
רמב"ן על דברים יא, כב
ולדבקה בו אמר ר"א (אבן עזרא על דברים י״א:כ״ב) בסוף והוא סוד גדול ואין הסוד מטעם המקום הזה אולי יאמר לאהבה את ה' ללכת בכל דרכיו עד שתהיו ראויים לדבקה בו בסוף ונאמר ביהושע (כג ז ח) ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם כי אם בה' אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה אם כן היא אזהרה מאזהרות ע"ז שלא תפרד מחשבתו מן השם אל אלהים אחרים שלא יחשוב שיהיה בע"ז שום עיקר אלא הכל אפס ואין והנה זה כמו שאמר עוד (דברים י״ג:ה׳) ואותו תעבודו ובו תדבקון והכוונה להזהיר שלא יעבוד השם וזולתו אלא לה' לבדו יעבוד בלבו ובמעשיו ויתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו ולבו איננו עמהם אבל הוא לפני ה' ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים כי הם בעצמם מעון לשכינה כאשר רמז בעל ספר הכוזרי וכבר הזכרתי מזה בפרשת העריות (ויקרא יח ד) ומה שאמר יהושע כאשר עשיתם עד היום כי בהיותם במדבר וענן ה' עליהם והמן יורד מן השמים והשלו עולה והבאר לפניהם תמיד וכל מעשיהם בידי שמים בדברים נסיים הנה מחשבתם ומעשיהם עם השם תמיד ולכן יזהירם יהושע שגם עתה בארץ בהסתלק מהם המעשים הנפלאים ההם תהיה מחשבתם בהם תמיד לדבקה בשם הנכבד והנורא ולא תפרד כוונתם מן השם:
אבן עזרא על דברים יא, כב
כי אם שמור תשמרון. הטעם זה שאמרתי לכם שתאבדון מהרה מעל הארץ הטובה דעו כי לא תכנסו שם בתחלה ולא תנצחו אם לא תשמרו מצות ה':
לאהבה. בלב:
ללכת בכל דרכיו. שלא ישנה ולא יהפוך:
ולדבקה בו. בסוף והוא סוד גדול:
ספורנו על דברים יא, כב
כי אם שמור תשמרון וגו' לאהבה. שיהי' עסקכם בתורה כדי להכיר חסדי האל יתעלה אשר מזה תמשך האהבה:
וללכת בכל דרכיו. להתנהג באותם הדרכים אשר הוא מנהיג בם את עולמו והם צדקה ומשפט:
ולדבקה בו. שיהיו כל מעשיכם מכוונים לעשות רצונו כאמרו בכל דרכיך דעהו:
בעל הטורים על דברים יא, כב
כי אם שמר בגי' תורה:
רבנו בחיי על דברים יא, כב
כי אם שמור תשמרון. אם תשמרו מצות התורה הקב"ה יגרש האויבים מפניכם, שהרי על מנת כן אתם נכנסים לארץ.
ובמדרש אם שמור תשמרון אם שמור מצות התורה תשמרון כלומר תהיו נשמרים מכל אויב ומכל מזיק, וכן התחיל בפרשה של מעלה והיה אם שמוע תשמעו, כלומר אם שמוע לדברי התורה תשמעו כלומר תהיו נשמעים, ומכלל הן אתה שומע לאו, וכענין שכתוב (משלי כ״א:י״ג) אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה.
חזקוני על דברים יא, כב
כי אם שמר תשמרון, כי במקום אלא דלעיל קאי ואבדתם מהרה פירוש אם אבוד תאבדון מהרה ע״י פיתוי לבבכם דעו כי לא תכנסו שם עוד אלא אם שמר תשמרון. שלימא סדרא דפרשת עקב
אור החיים על דברים יא, כב
כי אם שמר תשמרון. צריך לדעת למה כפל לומר שמר תשמרון, עוד מה שמירה היא זאת? ואולי שיכון להזהיר על שמירת המצוות שצוה ה׳ לעשות משמרת למשמרתו, וכאן צוה לישראל על אותה שמירה שישמרו אותה, והוא אמרו שמר שהיא השמירה שיעשו רבותינו זכרונם לברכה, תשמרון פרוש תשמרון אותה.
עוד ירצה על זה הדרך: ״אם שמר״ – פרוש, אם תעשו שמירה למצוות, בזה תהיו בטוחים ש״תשמרון״ את כל המצות, אבל בלא משמרת תהיו נכשלים בחלק מהמצות. כגון מצות שבת, אם לא יוסיפו מחול על הקדש יש לחוש שיהיו נכשלים בגופו של שבת.
עוד ירצה לצוות על המצוות שיהיו נשמרים בין ממנו בין מהזולת, והכונה בזה שלא יאמר אדם די לי אם אשמר את עצמי לבל עבור על אחת מהמצוות ואין עלי להצר על בטול המצוות מהזולת, לזה בא מאמר ה׳ שמור אתם תשמרון את מצוות פרוש לבל יתבטלו מהזולת, ובנעם דברים אלו נתן טעם שחיב ה׳ לישראל בערבות, כי כללות החיוב היא על המצוות שלא תתבטל בעולם מאיש ישראל, ולזה כל שמתבטלת הרי נעשה פשיעה בנות בתינו, כי התורה לנו נתנה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורשה (פסחים מט:) ועל האדם חיוב שמירת ארוסתו לבל תהיה נעלבת מהזולת, כמו כן הדבר הזה אשה יראת ה׳ הקנו לנו מן השמים עלינו חיוב שמירתה לבל ישלחו ידם במה שאין התורה חפצה, וזה יהיה על ידי הכח אשר יהיה ביד המצוים לרדות במקל ולמנוע עושק ורשע, גם להוכיח בנעם דברי אהבה וחבה להטות לב בני אדם לישר עקמומיות הלב, והוא אמרו לעשותה לאהבה וגו׳ ללכת בכל וגו׳ ולדבקה בו, פרוש מאמר לעשותה על דרך אמרם (יבמות סג:) נאה דורש ונאה מקים, גם אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ו:) כל איש שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, שהבא להזהיר בני אדם ולהטותם אל הדרך הישר צריך שיהיה הוא קודם לכן עושה את כל המצוות, והוא אמרו לעשותה, ואז יכניס אהבת ה׳ בלב שומע, והוא אמרו לאהבה פרוש, פועל יוצא לשני שיפעיל פעלת אהבתו יתברך בלבבות בני אדם לבל ישלחו יד בתורת ה׳. ואמרו ללכת בכל דרכיו כלל במאמר כל דרכיו לומר אפלו דברים שאינם במשג בנבראים, והוא על דרך אמרם זכרונם לברכה (בבא מציעא פה.) ״אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה״, ואמרו עוד זכרונם לברכה (סנהדרין יט:) כאלו בראו, וכפי זה מה ה׳ בורא ויוצר כמו כן המכניס אהבתו יתברך בלב עם ה׳.
ואמרו ולדבקה בו. כבר הקדמנו הקדמות יקרות שכל נשמות עם ישראל הם ממחצב עליון חלק ה׳, כי כלם דבקים בה׳, דכתיב (דברים ד:ד) ״ואתם הדבקים בה׳״, ובאמצעות העברות תתרחק הנפש מדבקותה, וכשישוב האדם לפני ה׳ יחזר להדבק בו, והוא אמרו ולדבקה בו, פרוש, לדבק בו ענפי הקדשה שצריכין להדבק בו.
חסלת פרשת עקב
העמק דבר על דברים יא, כב
כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת וגו׳. כבר ביארנו לעיל ו׳ י״ז דזה הלשון משמעו שמירה יתירה מה שאין חובה באמת לכל אדם. אלא לאנשי מלחמה בפרטים שנצטוו להזהר אז ביחוד. וזו הפרשה אמר אם תעשו ככה לכל המצוה הזאת לאהבה את ה׳ אלהיכם שתגיעו לאהבת ה׳ שאינו מצוי באמת כ״א באנשים מצוינים כמש״כ לעיל י׳ י״ב. אבל אתם תגיעו גם למעלה זו. וכן ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו. כ״ז דרך חסידות כמו שביארנו לעיל שם ומקרא כ׳. אז
מלבי"ם על דברים יא, כב
כי אם שמור תשמרון, אחר שהודיע להם עד הנה כי ירושת הארץ ושיתקיימו עליהם לארך ימים תלוי בשמירת התורה והמצות, וגם הודיע להם שיש שתי מדרגות בעבודת ה' זו גבוהה מזו, שהוא העובד מיראה וגבוה עליה העובד מאהבה, הודיע להם עתה שגם בירושת הארץ ובקיומם עליה יש הבדל בין העובד מיראה ובין העובד מאהבה, שהגם שיירשו את הארץ גם אם יעבדו מיראת ה' לבד, בכ"ז אם יעבדו מאהבה ישיגו בזה טובות יותר גדולות, שכבר בארתי (בפ' מסעי) כשזכר שם גבולי א"י שהגבולים שזכר שם הם רק הגבולים לכבוש יהושע, אבל כבר הבטיחם (בפ' משפטים) ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, שזה הבטיחם בעת שיעבדו מאהבה שאז יתרחב גבול א"י יותר מגבולים הנז' בפ' מסעי ובכבוש יהושע, וכן הבטיחם שאז יתן להם גם ארץ אדום ומואב ובני עמון שהם קיני קנזי וקדמוני שהבטיח לאברהם, שעתיד ליתן להם כל אלה בימות המשיח כמו שבארתי בפרטות בגבולי הארץ שנזכרו ביחזקאל לפי פרושי שם, והיה מוכן לפניהם גם קודם לכן אם היו זוכים ע"פ מעשיהם כמ"ש חז"ל, וז"ש כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת וכו' לאהבה את ה' אלהיכם ר"ל אם תעשו כל אלה מאהבה, אז:
שפתי חכמים על דברים יא, כב
ס פירוש דאין לומר ולדבקה בו מה הוא רחום אף אתה תהא רחום דהא כבר כתיב ללכת בדרכיו ופירש"י מה הוא רחום וכו' אלא על כרחך לדרשא אחריתא הוא דאתא כדפירש"י וכו' ובזה יתורץ מה שמקשים למה לא פירש"י לעיל בפסוק ובו תדבק וגם בפרשת ראה בפסוק ובו תדבקון ודו"ק:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| אִם | אִם מילית | א-מ-ם | 41 |
| שָׁמֹר | שָׁמַר פועל | ש-מ-ר | 540 |
| תִּשְׁמְרוּן | שָׁמַר פועל | ש-מ-ר | 996 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| כָּל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 50 |
| הַמִּצְוָה | מִצְוָה שם עצם | צ-ו-ה | 146 |
| הַזֹּאת | זֹאת כינוי | 413 | |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| אָנֹכִי | אָנֹכִי כינוי | 81 | |
| מְצַוֶּה | צָוָה פועל | צ-ו-ה | 141 |
| אֶתְכֶם | אֵת מילית | 461 | |
| לַעֲשֹׂתָהּ | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 805 |
| לְאַהֲבָה | אָהַב פועל | א-ה-ב | 43 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| יְהוָה | — | 26 | |
| אֱלֹהֵיכֶם | — | 106 | |
| לָלֶכֶת | יָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 480 |
| בְּכָל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 52 |
| דְּרָכָיו | דֶּרֶךְ שם עצם | ד-ר-ך | 240 |
| וּלְדָבְקָה | דָּבַק פועל | ד-ב-ק | 147 |
| בוֹ | — | 8 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Deuteronomy – On Your Way new (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Deuteronomy – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.